שניידר יצחק

יצחק שניידר

תאריך לידה: 30/01/1913
תאריך פטירה: 14/08/1966
ארץ לידה: פולין
בת זוג: שרה שניידר

 

פיסות חיים
דברים על קברו:

אבלים ושכולים אנו נפרדים ממך, יצחק, חברנו היקר.

חרדתנו ותפילותינו לשלומך, שמירתה המסורה של שרה בימי חוליך, לא הצילוך ממר הגורל.
כחטף נלקחת מאתנו.

איך ניפרד ממך, יצחק, ואנו ניצבים כה חסרי אונים מול המוות המשתולל בביתנו וקוצר את קצירו ללא רחם…

אנו חולקים כבוד אחרון לחבר יקר, צנוע ונחבא אל הכלים. איש הספר והעבודה.
חקלאי מסור ומתמיד עד יומו האחרון. איש העקרונות ותרבות יחסי האדם, איש ההגנה והפלמ”ח.

לפני שלושה עשורים הגיע אלינו יצחק. דרך ארוכה, רבת מעש והישגים. עם זרם העליה החלוצית מפולין, ארץ המוני היהודים.
יליד וילנה. חבר וחניך “החלוץ הצעיר”, דרך ההכשרה החלוצית. ספוג תרבות עברית ויהודית שורשית ועממית.

וכאן שלח שורשים עמוקים בביתו הקיבוצי. זכה להקים משפחה ענפה של בנות, בן ונכדים.
בית חם ותרבותי. בנה את ביתו המשפחתי ואת ביתו – נען.

נכון לכל משימה. עומס, תוך צניעות, באחריות המשק. חקלאי נאור המבין וחש את רזיה.
נושא בתפקידים מרכזיים, תוך קבלת תביעת ומרות הציבור.
אחד החברים היקרים והנאמנים. מכאלה קורץ דור הראשונים.
בשקט ובחברות הטביע יצחק את חותמו על יצירתנו הקיבוצית ועל בית נען.

במה נינחם? במה ננחם את המשפחה?

שלום לעפרך, יצחק.

ישראל גלילי

* * *

דברים על קברו ביום השלושים:

בוקר רגיל. יצחק קרב. הליכתו שפופה מעט. בידו האחת לופת הוא את הכד. השנייה אוחזת בזנב הסיגריה.
חיוך רחב על פניו. הנה עומדת לפרוץ מפיו ברכת יום חדש. רגע יתמהמה, כמו יאסוף אינפורמציה.
יחתום את שיחה במכתם כלשהו, והנהו יושב כבר במרומי הקומביין, דרוך ומוכן – לעבודה.

ומרגע זה שוב אין להפריעו. זמנו יקר והוא יודע לנצלו. העונה בוערת, המשמרות החלו, העבודה קשה, בלתי נוחה, אך לא איש כיצחק ייפול ברוחו.

על אף גילו ממשיך הוא בעומס ומתמודד עם כל עבודה ואינו מוכן לסגת.
צעירים וחזקים ממנו רק בקושי יוכלו להתמודד אתו.
וכך שנים על שנים. בהתמדה, בעקשנות. בלי הפסקות.

והנה לפתע נעקר מן העבודה, מפעילות החיים הזורמת – ואיננו.

כברת דרך עשינו עם יצחק והיא רצופת פעלים. גדולתו – ביום-יומי שבו, בפשטות, ברוחב הלב.
יצחק היה לנו חבר ורע, מורה ומחנך. איש עבודה אשר נשתלבו בו ערכי מוסר נעלים.
ידע את סוד החברות ושמירת הקשרים הנאמנים עם כל הסובבים אותו.
צנוע ועניו. בציודו האישי נמצא תמיד הספר, העיתון והעט.

אבד לנו חבר ורע, שלאורו התחנכנו ובדרכו נמשיך…

כניסת חברים
דילוג לתוכן