ברזילי שרה

שרה ברזילי

שם משפחה קודם: פרידמן
תאריך לידה: 01/01/1910
תאריך פטירה: 28/07/1954
ארץ לידה: פולין
בן זוג: יעקב ברזילי

פיסות חיים
דברים שנכתבו בעלון ביום השנה למותה:
שרה פרידמן נולדה ב-1910 בעיירה ברסטיצ’קה בפולין. העיירה היתה נודעת לשם בפולין באווירה הציונית ששררה בה. אף ביתה של שרה, עם היות הוריה חרדים ואדוקים מאוד, היה רווי ציוניות.

שרה התייתמה מאביה בגיל רך ועם גמר בית הספר העממי, בגיל ארבע-עשרה, נטלה עליה את עול הבית ופרנסתו.

עם התבגרותה הצטרפה אל “החלוץ הצעיר”, ובשנת 1933 יצאה להכשרה.
שש שנים עשתה בהכשרה: תחילה בברודי, אחר כך בטרנופול, ועם פלוגות ההכשרה למרכזים גדולים עברה ללודז’, בה היתה עד שנת 1939 – שנת עלייתה ארצה.

בהכשרה נודעה כנערה ערה ועליזה המרבה לשיר ולשמוח. בעבודה ובזיקה לחיים החלוציים היתה מסורה ונאמנה, והודבק לה כינוי של חיבה וכבוד “שרה’לה ד’ חלוצקה”…

בשנת 1939 עלתה ארצה ובאה לנען. כאן בנתה את קנה המשפחתי שנהרס באופן כה אכזרי, בהשאירה עם מותה את יעקב ואת בניה – דוד בן השמונה ובועז בן ארבע השנים.

יהא זכרה צרור בצרור מגשימי הדרך ובוני החיים החדשים

* * *

יעקב, בעלה מספר על שרה:
הכרתי את שרה בלודז’, בשנת 1937, בהיותי בקיבוץ הכשרה בעיירה זו.
שרה באה לקיבוצנו עם קבוצת חברים וחברות מקיבוץ טרנופול.
יחד עלינו ארצה ב”עלייה הבלתי-ליגלית” לפי חוקיה של ממשלת המנדט.
בבואנו ארצה מיד הפרידו בינינו – את הנשים הורידו בחיפה ואת הגברים שלחו למחנה עתלית.
אחרי מחנה-מעבר זה נפגשתי שוב עם שרה והחלטנו ללכת לקיבוץ נען – פה בנינו את קן משפחתנו.
לא מעט סבלה שרה בהיוולד לנו הבן הראשון, דוד, בשנת 1946, ואחריו, בשנת 1949, בננו הצעיר, בועז. אך מאושרים היינו ושמחים בחלקנו. מה טוב היה לכולנו בחברה של שרה, החברה והאם.

גדול הכאב ללא נשוא. זכרה לא יסוף מתוכנו לעד ויהא צרור בצרור מגשימי הדרך ובוני החיים החדשים.
יעקב גזס – ברזילי

* * *

אם שנגזלה מילדיה… “לא תיקח האם”…
“כי ייקרה קן ציפור לפניך בדרך – – – והאם רובצת על האפרוחים – – – לא תיקח האם על הבנים –
הלא כה דבריך, אל בפי אדון הנביאים, “למען ייטב לנו ונאריך ימים”.
והנה קן-ציפור ובו אם חיה, נאמנה ומסורה, רובצת על שני גוזליה-אפרוחיה, והם לא העלו עוד
נוצה ולא גידלו איבר, וכל לב האם להם כל מעייניה בם. ואהבתה ללא גבול ולרגשותיה – אין חקר.
ולה לב אם הרוקם חלום הגוזלים, אשר מיטב רוך אם ועונג-רגשות שמור להם ולמענם;
לחממם ולטפחם; להבריא אווירתם ולדשן נשמתם…
ולא זכרת את אשר שמת בפי עבדך משה – ותיקח אם מילדים…
ואיה רחמיך… אל, רחמי אב על בנים?…