יעקב ברזילי
תאריך לידה: 01/01/1916
תאריך פטירה: 05/03/2007
ארץ לידה: פולין
בת זוג: שרה ברזילי
פיסות חיים
אבא-סבא שלנו היקר נולד בעיירה סופוצקין, ליד העיר גרודנה שבפולין.
הוא היה הבן החמישי מבין ששת הילדים, להוריו – תמרה ודוד.
המשפחה גרה בקצה העיירה, בבית גדול ליד היער, והתפרנסה מייצור נקניקים וגידול ירקות.
בגיל חמש התייתם מאביו במהלך פרעות הגויים ביהודים, וכך, יחד עם אחיו ואחיותיו, מצא את עצמו עוזר בגיל צעיר מאוד בפרנסה, על ידי תיקון אופניים.
בבית קיבלו כל האחים חינוך ציוני חלוצי, שבעקבותיו עלו חלק מהם ארצה.
שנה אחרי שעלה אחיו יוסף ארצה, עלו בעקבותיו אבא ואחותו אלקה (בעלייה ב’). הם הגיעו ארצה במאי 1939 (שלושה חודשים לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה) וכל אנשי האונייה נתפסו והועברו ל”מחנה עתלית” על ידי הבריטים.
באונייה הכיר אבא את מי שתהיה אם ילדיו ואשתו בעתיד – שרה.
לאחר ימים ספורים במחנה הועבר אבא לקיבוץ הראשון של הנוער העובד – נען – עד ליומו האחרון.
אבא השתלב בעבודות השונות (הוא הונצח יחד עם קבוצת עולים גדולה בתמונה המפורסמת שבה צולמו בחולצה רוסית רקומה, עם טוריות ביד, המשקפת את רוח התקופה…).
במשך תקופה קצרה עבד במפעלי ים-המלח, וחזר לנען למסגריה ולחדר המכונות.
אבא אהב ללבוש את בגדי העבודה הכחולים ולעבוד ליד המחרטה. יצא לו שם של בעל מקצוע מעולה.
הוא התמיד בעבודתו עד יציאתו לגמלאות, לאחר גיל שבעים.
אבא ואמא נישאו והקימו את ביתם בנען וכאן נולדו שני בניהם – דוד ובועז.
אסון פקד את המשפחה הצעירה כאשר אמא נהרגה בדמי ימיה, ואבא נותר לטפל בגפו בשני הבנים – בני ארבע ושמונה.
אבא החזיק והתמודד היטב עם המצב, עד כדי כך שלמד לאפות עוגות, לבשל ולתת את המענה הטוב ביותר שיכול עבור שני ילדיו היתומים מאם.
לאבא-סבא היו ידי זהב ועם השלווה שבו ידע לבנות, לשפץ ולתקן כל דבר שביקשנו.
הוא תמיד עשה זאת ברצון ועם הרבה אהבה. הוא אף הגדיל לעשות עבור היקרים לו ביותר – נכדיו וניניו.
גם לחברים ששמעו על כישוריו המיוחדים הוא נענה ברצון. אבא היה איש של מעשים ולא דיבורים.
בצניעות רבה הוא עבד בכל רגע ותרם ככל שיכול לילדיו, לחבריו ולקיבוץ.
בשנים האחרונות, ב”בית הדר”, הוא חש שזמנו קצוב אך לא התלונן וקיבל את הסוף בהשלמה.
השהות בבית החם והשלו, עם הצוות הדואג, השרו אליו בערוב ימיו תחושת רוגע ובטחון.
סיום פרק בתולדות חלוץ וציוני שחש שמכבדים על תרומתו לקיבוץ.
הזכרונות ממשפחתו, ילדיו, נכדיו וניניו – שבהם היה כה גאה – עשו לו טוב.
כעת תנוח לך בשלום על משכבך, ליד אמא, וביחד ינעמו לך רגבי האדמה שכה נטוע היית בה.
המשפחה
