אולמן חנן

חנן אולמן

תאריך לידה: 15/09/1914
תאריך פטירה: 18/02/1999
ארץ לידה: גרמניה
בת זוג: רחל אולמן

פיסות חיים
חנן נולד בספטמבר 1914, תחילת מלחמת העולם הראשונה, בעיר לר בגרמניה הדרומית.
בן למשפחה יהודית אדוקה. אביו היה רב הקהילה ובעל מפעל מצליח, ואמו שותפה מלאה בעסק.

חנן למד בבית הספר העירוני תיכוני ואחר כך אף סיים תואר במנהל עסקים, כאשר הוריו דוחפים אותו ומשפיעים עליו, היות וציפו שביום מן הימים יירש את העסק המשפחתי ויישא את שמו. העסק היה בית-חרושת גדול למוצרי עור ועיבוד עורות ושמו יצא בכל גרמניה.

חנן הצטרף בצעירותו לתנועת “הבונים” ואף שימש שם כמדריך. כך גם אחיותיו התאומות, רות ואדית, שהיו חניכותיו. הוא לימד קריאה ושירה עברית אותן למד עוד בילדותו מאביו.

בשנות ה-30, כאשר חלו תמורות גדולות בגרמניה והנאצים החלו תופסים את השלטון, הבין חנן שאין ברירה ושאף לעלות לארץ ישראל. בשנת 1936 קרה מקרה ששינה את חייו.
פרופ’ סיני אוקו (אחיו של גדעון אוקו ז”ל) ואשתו, עודדו את חנן לעלות ארצה בחופזה אך המשפחה כולה נותרה מאחור ונספתה בזוועות השואה – דבר שהותיר בנפשו של חנן צלקות עמוקות עד סוף ימיו.

כאמור עלה חנן בשנת 1936 כחלוץ והגיע לנען. מיד השתלב בכל עבודה חקלאית ובפרדס.
מאוחר יותר יצא לקורס נוטרים וסיים אותו כנוטר מצטיין ואף קיבל מינוי כמפקד כיתת נוטרים. הוא הוצב לשרת ב”גיזרת החוף” אשר בסיסה היה קיבוץ שפיים. שם, על החול הלבן והמים הכחולים של הים התיכון, הכיר את רחל, שהיתה אחות מוסמכת וסייעת לרופא.
חנן ורחל נישאו ולאחר כשלוש שנים חזרו לנען – יחד עם ירדן ובני – כמשפחה.

חנן התמסר בכל לבו למערכת הבטחון בנען וליווה את כל נושאי השמירה. אהב להדריך בני נוער בירי וקליעה למטרה וגם שימש שופט מורשה בתחרויות קליעה למטרה.

לימים נולד בנם השלישי של רחל וחנן – גיורא, בן הזקונים.

חנן אהב מאד מוסיקה קלאסית ופסנתר והתעניין באמנות קלאסית. בשנות החמישים קיבל על עצמו את ניהול האמפיתיאטרון, שהיה אז מקום פעיל ביותר והוצגו בו מופעים והצגות לכל הסביבה. חשוב היה לו שהמקום שמייצג תרבות ייראה יפה ותרבותי ולכן נטע שם עצים ודאג לטפחו.

בחלוף השנים עבר לעבוד במפעל, במחלקת ההזרקות, ועבד שם שנים רבות, גאה במקום עבודתו ואוהבו.

חנן אהב את הקיבוץ אהבת נפש והאמין בדרכו, ברעיון שלו ובזכות קיומו. יושרו הנחה אותו והוא נתן קרדיט עצום לקיבוץ ולממסד שלו.

בשנותיו האחרונות חלה מאד ומהגבר הגבוה והזקן, בעל העיניים הכחולות, לא נותר הרבה.
הוא בילה את הימים בבית “הדר” תוך כדי שהוא נסעד על ידי צוות מסור ומטפל וכמובן על ידי רחל שנשאה בנטל וטיפלה בו במסירות ימים ולילות, מתעלמת ממכאוביה שלה, ללא טיפת רחמים עצמיים, הגם שלא תמיד היה לה קל.
עד ליום חמישי האחרון, בו החזיר חנן את נשמתו לבורא ובא הקץ על מכאוביו ויסוריו.

יהי זכרו ברוך!