אוירבוך שלמה

שלמה אוירבוך

תאריך לידה: 01/12/1906
תאריך פטירה: 16/12/1986
ארץ לידה: ליטא
בת זוג: חנה אוירבוך

פיסות חיים
שלמה, שליימה – בשפת ידידיו וקרוביו. איש האדמה. ענף עבות מעץ נען – כרע, נפל.

שלמה היה קשור בכל נימי נפשו לנען ולארץ ישראל, אשר אליה הגיע בגיל שבע-עשרה מליטא, ארץ הולדתו.

היה מראשוני הנערים מ”הנוער העובד” ומ”הנחשונים” שיצאו לעבוד במושבות יהודה והתארגנו כקבוצה ברחובות בסוף אותה עונת קטיף.

חבריו מספרים שכאשר גברו הקשיים היה שלמה דופק בידו על השולחן ואומר:

“אנו נמשיך והחיים עצמם יראו לנו את הדרך…” אמונתו הפנימית בתנועה ובדרכו הקיבוצית היא אשר התוותה לו את הנתיב בו ילך. ידיד ורע היה לכל. קיבל כל אחד ללא תנאי.
כך את חבריו וכך את בני משפחתו ואת דרכם בחיים.

שלמה הקים את משפחתו עם חנה, אשתו המסורה, אותה נסע להביא מליטא, ארץ הולדתו, לנען, וכאן בנו יחד קן חם ואוהב לארבעת ילדיהם.

השכול פקד את המשפחה המאוחדת. ירוחם, בנם הבכור, נפל במלחמת “יום כיפור”, ודוביק, בעלה של דליה, נפל גם הוא. הקשר החם והמסור של שלמה וחנה עם בניהם עזר להם בשעותיהם הקשות.

לא איש המילה היה שלמה, אך יושרו ושלמות דרכו האצילו על סביבתו ותמיד היה ביכולתו לתת תמיכה נפשית למשפחתו ולידידיו.

קשר בלתי אמצעי פיתח שלמה עם נכדיו. ידע להקשיב להם ולהבין את צרכיהם, והם – השיבו לו באהבתם.

בן שמונים בהיפרדו מאתנו ורוב שנותיו בנען עבד בשרברבות, עומס על כתפיו ענף חשוב זה ודרכו קשור לאדמה. יודע ומרגיש את כל רזי הדרכים והסתעפויות החיים בקיבוץ.

ידיו המיובלות, מעבודת היום-יום, לא הפריעו לשמחת החיים שהיתה בו לפרוץ בכל עת וכאשר שמח עשה זאת בכל-לבו וכל-כולו נתון לשירה ולריקוד.

כך נרצה לזכור את שליימה. נופה של נען יחסר אותך, אך תמיד תישאר בלבנו.

יהי זכרך ברוך!