אוירבוך חנה

חנה אוירבוך

תאריך לידה: 01/10/1912
תאריך פטירה: 14/09/1998
ארץ לידה: ליטא
בן זוג: שלמה אוירבוך

פיסות חיים
שתי תכונות יסוד חזקות בנו את אישיותה של חנה:
האחת – מסירות ואהבה עזה בקשר המשפחתי.
והשנייה – התמדה וחריצות עד אין קץ לעבודה, לערך העבודה.

חנה נולדה בשנת 1912 בעיר שבלי בליטא. בראש השנה הקרב אלינו ימלאו
לה שמונים ושש שנים.
הוריה שמרו על בית מסורתי, עם קשר עמוק לארץ ישראל.

בשבלי סיימה את הגימנסיה העברית ואחר עברה לממל העיר, שם סיימה בית ספר למסחר.
את שלמה אוירבוך פגשה חנה כשבא במסגרת שליחות מהארץ, למסור ד”ש לקרובי משפחה שבביתם גרה. קשר המכתבים ודבקותו במשימה לקשור את חייו בחייה ולחיותם בארץ – ורק בארץ – הביאוהו שנית לליטא והיא בחרה בו ובדרך חייו, למרות התנגדות חזקה מצד
בני משפחתה. לאחר שנישאו עלתה חנה לארץ בשנת 1936.

משך כארבע שנים חיו בתל-אביב, בשל התנגדותה של חנה לחיות בקיבוץ, אך משהבינה ששלמה אמנם חי בתל-אביב אך נפשו עם חבריו בקיבוץ – הלכה אחריו והתקבלה בקיבוץ בחמימות רבה שעזרה לה להסתגל לצורת החיים שכה היתה זרה לה, אך הפכה לה בית חם ברבות הימים.

כאן בנען באו לידי ביטוי חזק חריצותה בעבודה – בכל עבודה! אם בבתי הילדים, אם במפעל הממטרות – מסירות של יום יום ואכפתיות להספק והצלחה – וכך עד יומה האחרון.

אך עיקר העיקרים היה בניית הקן המשפחתי. את כל מרצה השקיעה בקשר עם בני משפחתה, שכניה ומכריה. וכך כל יום וכל שעה יכלה להתנחם ולקבל כוחות גם כשהיקר לה מכל – בנה הבכור ירוחם, נפל במלחמת יום הכיפורים. אובדן זה מוטט משהו עמוק ובסיסי בשמחת החיים שהיתה בשלמה וחנה – זוג שידע לשיר, לרקוד ולאהוב – וגם הנחיל זאת לילדיהם – דליה, רינה ואילן – בהם מצאו נחמה בימים קשים אלו.

חנה ידעה, ותמיד חזרה ואמרה שהיא יכולה להיפרד מהעולם בשקט, בידיעה ברורה שהקשר שיצרו היא ושלמה הוא חזק, בטוח, ויעמוד בטלטלות החיים. ובתחושה רגועה ובטוחה זו נפרדה מכולנו…

יהי זכרה ברוך!