שוער חיים

חיים שוער

תאריך לידה: 14/11/1914
תאריך פטירה: 11/01/1974
ארץ לידה: צ’כיה
בת זוג: יונה שוער

פיסות חיים
על קברו של חיים שוער:

סערת רוחות סביבנו. סערה בלבנו. הנה באנו להיפרד מחיים. חיים שופע החיים – לבסוף גברה עליו המחלה הקשה והמרה. רק מלאו לו 59 שנות חיים – וצעיר בהרבה היה נראה.

ילדותו של חיים לא היתה סוגה בשושנים. נולד בפראג – בדרכי ההגירה של משפחתו – מקרקאו לוינה.
יחד עם בני ביתו סבל כאשר התעוור אביו, בעקבות פגיעה במלחמת העולם הראשונה.
אמו, ברוח הטובה עליה, ניהלה את ענייני הבית.

האב, נצר למשפחת רבנים, דאג לחינוך חרדי של ילדיו. בילדותו פעל חיים ב”שומרי תוירה– יוגנט פריין”.
בתור נער נשלח ל”ישיבה” לצ’כיה, אך בית ספר זה לא היה לפי רוחו של חיים. הוא ברח הביתה וגזז את פיאותיו הבלונדיניות. הוסכם עם הוריו שילמד דבר מה של “תכל’ס” – בית ספר מסחרי – בבזל בשוייצריה הרחוקה.
התגורר אצל משפחה יהודית טובה – ובניה הביאו את חיים ל”תנועה” ל”ברית הבונים”. חיים, בחור רזה וצנום בגופו, אבל מלא חן ושובבות, התחבב על כל חבריו בסניף ובתנועה. לא פעם הגיע לשיחת התנועה ואיתו מזוודה גדולה גדולה. ידענו שבתוכה דוגמאות של תיקים ומוצרי עור שונים – סחורה שעל מכירתה התפרנס חיים, בזריזות ובהומור. ידענו שאף הצליח לשלוח להוריו, ובמיוחד לאחותו הקטנה, פרנקים יקרים – ולא מעטים.
אולם איך הצליח חיים לסחוב את המזוודה הכבדה מקליינט לקליינט?…

מה הביא את חיים לנען, עם עלייתו בשנת 1938?
כאן מצא כמה מחברי גרעין העלייה של “ברית הבונים” בשוייצריה. ודאי גם קבעה קרבתה של נען לעיינות – משק הפועלות בו השתלמה יונה – ידידתו מימי ביקור בוינה. חיים קלט את יונה בנען, ביתו החדש.
יחד הקימו את משפחתם. יחד התחלקו בצרות ובאושר שבגידול בנים – רחל, שלמה ויורם היקרים.

לא קל היה המעבר לחיים לעבודה הפיזית הקשה של הימים ההם. נתנו לו להתחיל דווקא בתור מרים תיבות בבית-האריזה. הזיע קשות עם הטוריה ביד, בפרדסים ובגן-הירק. גן הירק נעשה הענף שלו, כאן התמצא,
כאן גילה את כשרונו המיוחד ללכד סביבו את החבר’ה, לרכך ניגודים על ידי מילה טובה ועצה מעשית.

בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר היה מסוכן לעבוד בבתי-הזיקוק בחיפה – היה חיים בין חברי הקיבוץ שגוייסו שמה לעבודה. יותר מאוחר ארגן חיים, יחד עם חברי נען אחרים, מטבחים לצבא הבריטי בבאר-יעקב וברפיח.

בתום המלחמה התגלה לחיים, כמו לרבים רבים מבני עמנו, שהקרובים ביותר במשפחתו – האם, האב והאחות הקטנה גורשו למחנות בפולין ולא ישובו עוד.

בינתיים נעשה חיים איש משק מנוסה. כאשר הוטל על נען להגיש עזרה בהקמת ישוב חדש – כיסופים מול עזה – נשלח חיים ועשה גדולות בארגון ובהדרכה.

תפקידים מרכזיים רבים הוטלו על חיים במרוצת השנים:
היה מזכיר חוץ, גזבר, מרכז משק ולבסוף, בחמש-עשרה השנים האחרונות – צורף להנהלת המפעל שלנו – מפעלי מתכת נען המתפתחים – ותרם לקידומם במלוא מרצו ובמלוא כשרונותיו.

התחבב בחינו ובאמינותו על אנשי העסק הרבים שאתם בא במגע, על פקידי הבנקים, המוסדות והלשכות הממשלתיות. רב חלקו של חיים בהישגים של המפעל שלנו שהפך לענף הבסיסי של משקנו – לגאוות כולנו.
בצדק היה חיים בין נציגינו שזכו בלחיצות ידיהם של נשיאים ושרים בפרסי עבודה ותעודות הסמכה והצטיינות רבות.
על אף הקסם של נסיעות לארצות רחוקות – חיים לא אהב ביותר את טלטולי הדרך ואת הניתוק מהבית.
בכל זאת רב חלקו בפיתוח קשרים מיוחדים עם משפחת מלנור ובביסוס קשרינו המיוחדים אתם.

חיים ידע ללחום – יחד עם חבריו בהנהלת המפעל – על כל עובד שסידור העבודה ניסה להפנות מן המפעל לעבודה דחופה אחרת. נרתם, יחד עם חבריו, למאבק המר בתוך הקיבוץ למניעת ההתחרות הפנימית בתעשיה הקיבוצית.

אולם ביסודו היה אדם מתון. בישיבות אין סוף בהן ישב במרוצת חייו – היה הוא, חיים, לרוב המסכם, המציע פתרונות, ולרוב ידע ללכת לקראת הפרט וצרכיו האישיים.

כך הלך חיים בינינו – איש מעש, טרוד, ידע הוא לשמור על יחסים לבביים עם סביבתו בבדיחות דעת ובתבונה, בכנות חברית ובצניעות – כך ימשיך לחיות בתוכנו.

אורי כוכבא