בת-שבע הלוי
שם משפחה קודם: פרץ
תאריך לידה: 08/03/1944
תאריך פטירה: 05/09/1988
ארץ לידה: מרוקו
בן זוג: שמואל שכטר
בן זוג: אילן אוקו
בן זוג: אמיר הלוי
פיסות חיים
בת-שבע הלוי (שבד) נולדה במרוקו בשנת 1944 להורים מסעוד וזוהרה שבד.
בהיותה בת 15 הוברחה לארץ והגיעה לנען בעזרתו של אבא נאור ז”ל.
הימים הראשונים היו קשים מנשוא, ללא משפחה וללא ידיעת השפה העברית.
נקודת אור באותה תקופה קשה בחייה של בת-שבע היה נתן קליין ז”ל – שהיה לה חבר ורע ובאחד הימים קרא לה “אחותי” ובכך גרם לה אושר רב.
באחד הימים פגשה בת-שבע את שינקה קליין ומובא כאן ציטוט מדבריה, שנכתבו בספר “חמישה בנים – לזכרם”:
יום אחד פגשתי את שינקה ואמרתי לה: “את יודעת – אני הבת שלך!” שאלה: “איך?”
אמרתי: “נתן קורא לי אחותי.” “אם כך,” אמרה שינקה, “אז עלייך באמת לבוא לחדר של הורייך החדשים…” ואכן מאז הייתי כבת שלהם ועד היום נשמרים הקשרים”…
בת-שבע שירתה בנח”ל ולאחר מכן חזרה לנען בו ראתה את ביתה. בנען נישאה ונולדו ילדיה אשר גודלו באהבה ומסירות רבים. ניחנה בלב חם ואוהב.
את מקצוע הספָּרות אהבה מאוד. עבדה תקופה מסוימת כרכזת מדור הספָּרות בברית התנועה הקיבוצית. התייחסה למקצוע כאל אורח חיים ובמסירות והבנה לבעיות שמעבר לטיפול השגרתי בחברות.
יצרה קשרים חמים וידעה תמיד לראות ולהזמין בחום לטיפול בחדרה הפרטי את הפונים אליה ללא התחשבות במסגרת יום העבודה המקובל.
ביולי 1977 זכתה בפרס השני והשלישי לספָּרות ועיצוב בתחרות שנערכה במלון “הילטון” בתל אביב.
את עבודתה האחרונה בבניין, שאותה אהבה ומילאה במסירות, קטעה מחלה קשה ואכזרית – אשר לקחה אותה מאיתנו.
בת-שבע, ידעת עד רגעייך האחרונים לשמור על חיוך, על התעניינות בנעשה סביבך.
בשידורי האסיפות היית צופה בנאמנות ומעבירה למזכירות את התרשמותך.
היית איתנו עד הסוף…
יהי זכרך ברוך!