גורן יובל

יובל גורן

תאריך לידה: 20/06/1946
תאריך פטירה: 09/05/2022
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: חגית גורן

פיסות חיים

אבא, סבא שלנו האהוב, יובל שלנו, נולד לפני כמעט 76 שנה בקיבוץ בית אורן, על הכרמל.
בן בכור לנחמה ולגדעון, אח גדול לאברמ’לה ולצביקה.
משחר ילדותו נהג אבא לטייל ביערות הכרמל, במערות ובנחלים. הכיר כל עץ ופרח. על ראשו של הכרמל ניטעה אהבתו הגדולה לידיעת הארץ, לנופיה ולטבע הנפלא שלה.
עם השנים הלכה אהבה זו והתעצמה, דרך קורס ידיעת הארץ של חטיבת בני הקיבוץ, טיולי סיירות, עניין בארכיאולוגיה ובגאולוגיה ועד להיותו מדריך טיולים.

עם סיום לימודי התיכון התגייס אבא לחטיבת הנח”ל. הוא שירת במחנה שבטה ומשם יצא לקורס קצינים.
לאחר הצבא חזר לבית אורן וריכז את ענף הלול. בהיותו בשירות מילואים נפצע אבא ואיבד את אחת מעיניו.
את אמא שלנו, חגית, פגש לראשונה בתקופת לימודיה בסמינר לגננות, באחד מערבי הריקודים ב”אורנים”, שם נהג לרקוד מדי שבוע.
ב-1970, תקופת מלחמת ההתשה, נפל אחיו אברמ’לה, כשפיקד על הכוח שפתח את הציר הצפוני בתעלת סואץ. אבא הכין חוברת זיכרון לאחיו ונעזר בעצותיה הטובות של אמא, וכך נרקמו הקשרים ביניהם, שהובילו לחתונה בקיץ 1972 ולהקמת ביתם בנען.
באותה שנה החל ללמוד עיצוב גרפי בבצלאל בירושלים, ועם סיום לימודיו הקים את המחלקה לגרפיקה במפעל בנען.

במרוצת השנים נולדו לאבא ואמא שבעת ילדיהם: ענת, איילת, חמוטל, עדי, אסף, מיכל וגוני.
אבא התמסר לגידול הילדים, לטיפוח הגינה ולטיולים ברחבי הארץ. אהב את שירי ארץ ישראל ואהב לרקוד לצליליהם. לאורך כל השנים, ועד השבוע האחרון, הקפיד לרקוד פעם בשבוע ריקודי עם בהנאה גדולה.

לאבא היה סטודיו לגרפיקה, שבו בילה שעות ארוכות של יצירה, והיה שותף בעיצוב ובקישוט לקראת כל חג ואירוע בקיבוץ. הוא היה מעורב בחיי נען, התעניין במתרחש, תרם בחפץ לב לחיי הקהילה.

אבא זכה ל-21 נכדים, שהביאו לו אושר עצום. עם כל אחד ואחת מהם יצר קשר אישי מיוחד, משמעותי וקרוב. סבא שדאג בכל מפגש להוסיף ערך מוסף של טיול לפינת החי, לבוסתן ולשדות הפורחים מסביב לנען. אהובים עלינו במיוחד היו הטיולים השנתיים של כל השבט שלנו, שאבא תכנן והוביל, ותמיד תיבל אותם בסיפורים ובאגדות.
בשנים האחרונות יצר קבוצת מיטיבי לכת, שיצאו יחד אחת לשבועיים לטיולים אתגריים ברחבי הארץ, קבוצה שהלכה וגדלה מטיול לטיול.
כמנהגו מדי שנה, ביום העצמאות, לאחר האזכרה בבית אורן, נשאר אבא לטייל בכרמל, הפעם עם פלג נכדו. כשחזר החל לחוש בכאבים עזים, ומצבו הדרדר בפתאומיות ובמהירות.
בכרמל אבא נולד, ובכרמל שכה אהב היה הטיול האחרון של חייו.
קל רגליים, בריא, חזק ושמח, רוקם חלומות לעתיד, במשעולי ההר הירוק תמיד.
איבדנו אותך בטרם עת, ונשארנו המומים וכואבים.

אוהבים אותך אבא, וכבר מתגעגעים מאוד.
השבט שלך