פנחס (פיניה’לה) בן פורת
תאריך לידה: 01/01/1914
תאריך פטירה: 27/07/1955
ארץ לידה: אוקראינה
בת זוג: תמר בן פורת
פיסות חיים
ביגון ובכאב עמוק נלווה היום למנוחתו האחרונה את חברנו היקר פיניה’לה, שגופתו הובאה לאדמת מולדתו…
מזועזעים עד עומק ישותנו, נבכה מרה את זיו החיים שנגדעו ללא טעם באסון כה טרגי.
גופתו של פיניה’לה חוזרת היום לאדמת ישראל, ואם כי קברו לא נכרה באדמת כפרו, שאותו אהב ושהיה בין מניחי יסודותיו – הרי רוחו וזכרו של פיניה’לה היקר יחיו בתוכנו כל הימים.
*
כחטף ירד עלינו האסון הכבד שחטף את פיניה’לה היקר מזרועות משפחתו, מביתו וממכורתו.
פיניה’לה, איש ההגנה הנועז והאמיץ, מחלוצי הטיס העברי, אשר לא חת מכל סכנה.
פיניה’לה – החבר הטוב, האב המסור שעוד שנים רבות לפני היותו אב לילדיו התבלט בדאגתו האבהית לאחיותיו ואחיו הצעירים.
והנער פיניה’לה הטוב והאמיץ, חתר ללא ליאות להיות טייס עברי. עמדו לו נכונותו ורצון הברזל שלו –
ביוזמה עצמית עקשנית עשה ראשית צעדיו ונסיונותיו במרומים. ולאחר מכן, מעורה ופעיל בשורות הפלמ”ח –
במחלקת הטיס הראשונה, התגלה פיניה’לה במבצעים הנועזים והפתיע באומץ ליבו. באותם “הפרימוסים” שעברו לעתים מעל שמינו, חש פיניה’לה – בעל העיניים המחייכות – לכל מקום סכנה ותורפה, סיפק תחמושת וציוד ללוחמים.
כציפור חופשית במרחבי שחקים כן היה פיניה’לה בטיסותיו המרובות – וכציפור השבה לפקוד באהבה את קנה, את גוזליה – שב פיניה’לה, מדי פעם, הביתה, לחיק משפחתו וגוזליו שכה אהבם.
אין מילים שתבענה את הכאב על הגורל העיוור, האכזרי, שגזל מאתנו את פיניה’לה החביב, החבר הטוב, הרע האהוב, ששפע פשטות ורעות, שהיה חביב על הכול – הילדים, הנוער והחברים.
מזה שנים היה פיניה’לה “שם דבר” בנען ובייחוד בקרב הילדים. כל אווירון שטס בשמינו הזדהה אצלם עם פיניה’לה שלנו, הטייס הגיבור. וכל אווירון שיטוס ויטרטר מעל לראשינו ישוב וימחיש את זכרו של פיניה’לה, חברנו היקר, הנער שהיה ממניחי היסוד לבית נען ומסוללי הדרך למשפחת טייסי ישראל.
אחרי נסיעתו זו – שבה שימש קצין ראשון באווירון משוכלל – חיכתה לו מסיבה בה עמד לעלות בדרגה, והנה…
שעות קשות ומתוחות כסיוט איום עברו על ביתנו מאז נשמעה הידיעה הראשונה על אסון המטוס –
חיינו כולנו בין תקווה ופחד, הלב לא רצה להאמין, הדמיון סירב להצמיד את פיניה’לה למוות. ההגיון לחש: לא ייתכן! הן פיניה’לה ידע להיחלץ מכל-כך הרבה סכנות שארבו לו באוויר בימי מלחמה, ההוא יספה באוויר בימי שלום?…
אך משנודעו פרטי האסון הנורא כי האווירון הופל על ידי מטוסי קרב בולגריים והתרסק על אדמת-ניכר, ידענו כי בין חמישים ושמונה הקרבנות אבד לנו פיניה’לה היקר שלנו, והוא רק בן ארבעים ואחת שנה.
מה גדולה האבדה הטרגית לתמר, לילדים, לבית נען, למשפחה ולמשפחת טייסי ישראל!
