שרוני טובה

טובה שרוני

תאריך לידה: 12/12/1909
תאריך פטירה: 30/11/1998
ארץ לידה: ליטא
בן זוג: שמעון שרוני

 

פיסות חיים
פרידה מסבתא טובה – כשמך כן היית – טובה ואוהבת לכל סובבייך, נכדייך ונינייך. בחיוך, מילה טובה ובליטוף היה כל ילד מילדינו מקבל את המאכל או הממתק האהוב עליו. עקבת בעניין אחר גידולם של הנכדים והנינים וניסית להעניק להם את כל אשר נחסך ממך בימי ילדותך ונעורייך.

טובה נולדה בדריינה אשר בליטא, בחנוכה, כ”ט כסלו תר”ע, 12 לדצמבר 1909, להוריה חסיה ודב.
במלחמת העולם הראשונה נאלצו קהילות יהודיות רבות לנטוש בתיהם ולנוע בין עריה וכפריה של רוסיה, וביניהם גם משפחתה של טובה. במסע נדודים זה נתייתמה משני הוריה ונאספה כילדה צעירה לבית דודתה בלטביה.

שם, בבית הדודה, גדלה, למדה בבית הספר, בגרה ויצאה לעבוד לפרנסתה.

כמו רבים מצעירי הקהילה גם בטובה דבק חיידק העלייה לארץ ישראל, וב-1933 היא עולה לבדה, ללא אח או חבר, ומשתקעת ברמת-גן.

במסעדת פועלים קטנה מוצאת טובה עבודה ולאותה מסעדה מזדמן חלוץ ג’ינג’י צעיר, המפליא לנגן בבללייקה, וכובש את ליבה. טובה ושמעון מקימים את ביתם ברמת גן ומגדלים יחדיו ארבע בנות: נירה, עדינה, הניה ואריאלה.

ב-1952 קמה התנועה “מהעיר אל הכפר”. בעידודו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, יוצאות אלפי משפחות מערי מרכז הארץ להתיישבות בישובים חקלאיים רחוקים יותר. בין הקמים ויוצאים גם טובה, שמעון ושלוש הבנות.

הבחירה פשוטה: מצטרפים לנען, בה גרה כבר האחות חנה. טובה ושמעון נקלטים במהירות מפתיעה – שמעון בנגריה וטובה, ממושמעת וחרוצה, עובדת בכל מקום בו זקוקים לזריזות ידיה: בתחילה בבתי הפעוטים, אחר כך עבדה שנים רבות בחדר האכילה של בית הספר, משם למחסן הבגדים ובחלוף השנים עברה לעבוד במפעל הממטרות.

טובה הייתה עקרת בית למופת. הבית, הגינה וכל הסובב – נקי, מושקה, ירוק ומטופח. לריח תבשיליה התאספו בני המשפחה לסעודות משותפות. וטובה – אין מאושר ממנה לראות את כולם יחד סביב השולחן.

ולפתע – הכול אחרת: טובה מרותקת לכיסא גלגלים, נאלצת לעזוב את הבית שאהבה ולעבור לגור במקום אחר, בו כבר אינה עצמאית כשהייתה. וגם כאן שומרת סבתא טובה על כבודה האישי. מקפידה על הניקיון, על הסדר ועל המראה החיצוני. תמיד מסורקת, לבושה יפה ומקושטת בטבעת ותכשיט. בשבת האחרונה ביקשה כי נסיע אותה לראות את הבית בו גרה שנים כה רבות. כשחזרה למיטתה, כמו אות לא מוסבר, אמרה בצער: “שיח הוורדים האדומים שלי נעקר ממקומו…”

ואתמול, בשנת הצהריים, נאספת לעולמך… שלווה ויפה מצא אותך מותך ורק טיפת דמעה נוצצת בזווית עינך.
נוחי בשלום ליד אבא וימתקו לך רגבי אדמת נען, ביתך.

הבנות

כניסת חברים
דילוג לתוכן