שיפריס עדה

עדה שיפריס

תאריך לידה: 20/05/1941
תאריך פטירה: 12/12/2011
ארץ לידה: ישראל
בן זוג: עמוס שיפריס

פיסות חיים
עדה נולדה ב-20 במאי 1941 להוריה שרה ומילק טל ממייסדי קיבוץ ניר-דוד (תל עמל), ראשון ליישובי חומה ומגדל. התחנכה בבית הספר היסודי המקומי ואחר כך במוסד החינוכי בבית אלפא.

לאחר שירות צבאי בחיל האויר, יצאה להדריך בקן יד-אליהו של השומר הצעיר במסגרת שנת שירות.

באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת יצאה עדה ללימודים בסמינר אורנים במסגרת קורס הומניסטים לכתות המשך בקיבוצים. כאן נפגשנו ובקיץ 1966 התחתנו.

בנען נולדו שלושת ילדינו: עמיר, עירית ועדי, וכאן הקימו את משפחותיהם.
עשרה נכדים יש לנו, כולם חיים בנען וזו גאוותנו הגדולה.

עדה התחילה עבודתה בנען כמורה ומחנכת, אך לא התמידה בתחום זה.
עם זאת, תחום החינוך והחברה העסיק אותה תמיד ותפקידיה הציבוריים תמיד נשקו לתחומים אלה.
היא היתה תמיד מעורה מאד בנושאים הציבוריים בנען ומילאה שורה של תפקידים: מרכזת הגיל הרך, מנהלת בית הספר ומזכירה.

למעלה מעשרים שנה, עד צאתה לפנסיה, עבדה בהנהלת החשבונות כחשבת שכר ואחר כך כאחראית על תחום הביטוח הלאומי ותוך כך היתה גם חברת המדור הכלכלי והועדה הכלכלית.

היתה לה רגישות רבה לענייני חברה ולנושאים אישיים קשים. ממלאי תפקידים במזכירות הסתייעו בתבונתה וביכולתה להידבר עם חברות וחברים ותוך כדי כך לייצג נאמנה את הממסד הקיבוצי ואת צורכי הכלל. היה זה צירוף נדיר של רגישות עמוקה לאדם עם תקיפות והבנה של דרישות הכלל.

עדה היתה אבן הראשה של משפחתנו. היא היתה הדבק המלכד. ילדינו היו מתייעצים איתה בכל ענין ודבר ומבקשים את חוות דעתה וכך גם בני המשפחה האחרים. התכנסויות המשפחה בשבת אחר הצהריים היו תחת חסותה.
מסורת זו שהתחילו בה ההורים נמשכת גם היום.

עדה היתה לי שותפה נאמנה ואהובה. את חיינו המשותפים משך למעלה מארבעים וחמש שנים ניהלנו בדו-שיח מתמיד ופורה. היו בינינו גם ויכוחים בענייני ציבור ובנושאים אחרים והיא ידעה לעמוד היטב על דעתה.
לעולם לא קיבלה את הדברים כמובנים מאליהם. היא היתה סקרנית, דעתנית, עמדה על שלה וידעה להתפשר.

מאז שתקפה אותה לפני כשנתיים מחלת הסרטן, נלחמה בה עדה והמשיכה את חייה העצמאיים כמעט כמקודם. הקריסה ארעה לפני כשלושה שבועות בלבד ממש ביום בו היינו אמורים לנסוע לניר דוד.

הגורל רצה אחרת.

ינעמו לך רגבי אדמת נען.
אוהבייך, עמוס והילדים