מינקה שטינוול
שם משפחה קודם: פופיסקה
תאריך לידה: 29/01/1908
תאריך פטירה: 27/03/2004
ארץ לידה: פולין
בן זוג: ברוך שטינוול
פיסות חיים
אמא שלנו –
באת אל העולם בראשית המאה הקודמת!
אל צריף רעוע, דלות וחוסר כול בעיירה לא מסומנת, הנוגעת לא נוגעת בשפת אחד מיובלי הוויסלה שבפולין.
היית עדה מכורח לכל מאורעות ונוראות האנושות במאה העשרים, שבהם נהרגו, נרצחו ונשרפו בטירוף, עשרות מיליונים של בני-אדם, בשם הדת, בשם הגזע והבטחת “חיי שוויון” להמונים…
ראיית המדע המתפתח, לחקור מעשה בריאה, לבנות למען הבריות, ובד בבד, ממציא ומפתח כלי-משחית, להרוס ולהשמיד אותם ביעילות רבה…
סביבה עוינת, יהדות וסקרנות, הביאוך לארץ ישראל, אל הקיבוץ. כאן הקמת לך בית ממבט ראשון, עם יקה מטופח ומצוחצח – “גאפיר” לעת מצוא.
נולדו שלושה בכאבים גדולים, אל עצמאות ישראל, ובאו גם הנכדים והנינים.
שלוש תכונות יסוד לך – סקרנות, שליטה מלאה בסביבה, נחישות ודבקות בחיים. רק מקבץ תכונות אלו יכול אולי להסביר כושר הישרדותך הבלתי מוגבל, הצלול והחי.
רק לאחר אסונות האבדן והשכול, שצלפו בך בשוטי הטרור והחולי וגופך האכזב, תמיד רוח של קרב.
הסקרנות הטבועה בך לקחה אותך אל מעיינות הספר, בהם דמיון ומציאות, מסע הרפתקאות אל מרכזי תרבות, שורשי המשפחה בארץ רחוקה.
אפילו בסוף המסע, שולטת בכל הסביבה עם הליכון, אל הצעד הבא, עם עדשה מגדילה סופגת כל חדשה, זורמת מטיפה לטיפה, פעימות קצרות, במסלול מבוקר, אולי טבע של גיל מבוגר, לא להפסיד חלילה אפילו נ.צ. אחד,
על דרך שרואים את סופה…
ימים אחרונים של חיים לא-חיים, דבקות בלי שליטה בחיים. בשיבה לא כל-כך טובה, שבעה מהעולם הזה, עצרת את המסע, למנוחת עולם.
באת מפולניה ואת הולכת אל המקום שבו לפגוש געגועים, חלומות ואהבות.
שם בין מלאכים ומשפחה, ציפי, שייע וברוך, שלו נדרת להיות בת זוג נצחית בכל ריקוד. צלילים של ואלס – תמיד, משמיע יהודה אורן (בלי סיומת “התקווה”). וכך, בלי ללמוד סודות ההרקדה, את מרחפת בקלילות, כ”סינדרלה” לפני צלצול חצות. אין זה פלא, בארמונות המלאכים לא היו אף פעם כוחות כבידה…
היי שלום אל השלווה, אמא/סבתא שלנו
הילדים, הנכדים, הנינים וכל המשפחה.
