רבינוביץ יעקב (קובי)

יעקב (קובי) רבינוביץ

תאריך לידה: 02/01/1945
תאריך פטירה: 22/10/1973
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: אילת רותם

– נפל במלחמת יום הכיפורים –

פיסות חיים
קובי נולד בנען ב-2 לינואר 1945. בשנות בית-הספר, בקבוצת “ערבה”, ניכר קובי כילד רגיש ומצפוני, בעל דמיון פורה ובעל השפעה בכיתתו. גילה עניין מיוחד במחשבת המדע ובהיסטוריה ונטיות לציור ולמוסיקה.

קובי סיים את לימודיו עם מחזור י”א, בשנת 1963. התקבל לחברות בנען.
באותה שנה התגייס לחיל השריון, לחטיבה 7. במשך שירותו הצבאי התאהב קובי בשריון ובטנקים ומצא בהם עניין וסיפוק רב.

ב-1966 השתחרר מצה”ל ויצא, במסגרת “שנה שלישית”, לקורס מדריכים ב”אפעל”. אחר כך עבד בתנועת “הנוער העובד” ברמת-אביב ובני-ברק.

במלחמת “ששת הימים” לחם בחזית סיני בגדוד אחד עם אחיו עופר. המלחמה השאירה בו חוויה עמוקה וקשה, שבאה לידי ביטוי-מעט בשיחה של “דור עם דור” שהתפרסמה כ”שיח לוחמים”.

לאחר המלחמה הצטרף אל קבוצת בני קיבוצים שעלו ראשונים לרמת-הגולן והניחו את היסוד לקיבוץ מרום-גולן.

במרום-גולן הקים קובי את משפחתו עם אילת רותם משדות-ים, ושם נולד בנם – אדם.

במשק עבד קובי במוסך ובפלחה ומילא תפקידים במזכירות, בסידור העבודה ובריכוז החברה.
היה מעורה, מקובל ואהוב במשק.

דבקותו בשריון לא נתנה לו מנוח, וב-1971 שב לצה”ל, עבר קורס קציני שריון וחזר לאחר שנת שירות למשקו.

קובי היה שלם בהכרתו ובהרגשתו עם הקיבוץ ודרכו. בעל אמונה סוציאליסטית איתנה.
תודעת השואה היתה יסוד קובע בהשקפת-עולמו. מעט מאלה באו לידי ביטוי בשיח “אני מאמין” שנתפרסם בספר “עם צעירים”.

קשריו עם נען היו חזקים ועמוקים. הוא אהב אותה והיה גאה בה.

קובי יצא אל חזית סיני במלחמת “יום הכיפורים” בלילה, ממרום גולן, לאחר שהמשק פונה מתושביו. תחילה נלחם גדודו בחזית הצפונית של התעלה, בקרבות בלימה והדיפה קשים.
ב-18 באוקטובר צלחה יחידתו את התעלה, במסגרת הכוח של ברן.

קובי נכנס למלחמה כמ”מ, אך ברוב ימות המלחמה שימש בתפקיד מ”פ, תפקיד אותו שאף תמיד למלא. הוא עבר את כל מדורי המלחמה באותו הטנק. בגלויות ממנו בלטה אמונתו הרבה בכוח השריון: “גם במלחמה זו ביטחו בנו, בכלי הפלדה הנפלאים האלה”.

עם ההודעה על הפסקת-האש הרשמית, קרוב לשעה שש, עם דמדומים, נפגע קובי בצווארו מכדור נשק-קל, כשהוא עומד כמפקד בצריח.

רגעים מעטים לפני כן היו דבריו האחרונים בקשר אל המט”קים שלו: “הכניסו את הראשים,
שלא תיפגעו סתם”… חובש שהובהל מיד על ידי המג”ד קבע את מותו.