קליימן עליזה

עליזה קליימן

שם משפחה קודם: גויכמן
תאריך לידה: 26/6/1930
תאריך פטירה: 7/3/2023
ארץ לידה: ארגנטינה
בן זוג: ראובן קרסינסקי
בן זוג: חנוך קליימן

פיסות חיים

עליזה נולדה ב-26 ביוני 1930 בריו-נגרו שבארגנטינה להוריה דוד ורחל גויכמן.
בבגרותה נישאה לראובן קרסינסקי – עיתונאי וסופר, פעיל ציוני שניהל את בית הספר היהודי “שלום עליכם” בבואנוס-איירס ושירת את מדינת ישראל בדרכים רבות, חלקן גלויות וחלקן פחות.
ב-1959 נולדה בתם – חני, ובשנת 1971 הגשימה המשפחה חלום ועלתה לישראל. בשנה הראשונה בישראל התגוררו במרכז קליטה בשדרות, ולאחר מכן עברו לראשון לציון, שם עבדה עליזה בסניף של בנק הפועלים.
שנתיים לאחר העלייה לארץ, ב-1973, נפטר ראובן.
חברה לעבודה בבנק סיפרה לה שיש בנען אלמן, בחור טוב ונחמד – חנוך קליימן, והציעה להכיר ביניהם. ההיכרות עלתה יפה, ועד מהרה עברה עליזה להתגורר בנען יחד עם בתה חני. חנוך קיבל באהבה גדולה את חני, ועליזה הרגישה כבר מהיום הראשון בנען שהתקבלה לבית חם. חנוך ועליזה נישאו ב-1978.
כעבור שנים אחדות, ב-1984, חנוך נפטר.
עליזה עבדה תחילה במטבח. לאחר מכן עברה למפעל, ושם עבדה במשך שנים רבות.
עם צאתה לפנסיה, החלה לבקר בבית שקמה, וגילתה עולם חדש של יצירה וביטוי יצירתי. היא עיטרה שמיכות ילדים בעבודות רקמה מיניאטוריות, צבעוניות ומלאות פרטים. הייתה מקדישה זמן רב לתכנון לפני הביצוע. בקפידה הייתה בוחרת את הצבעים ומתאימה פרט לפרט, מוסיפה קישוט ועוד קישוט. גם כשחצתה את גיל 90 ועד ממש לאחרונה – המשיכה ליצור ולרקום באותה חדוות יצירה ובאותן עדינות והקפדה.
עליזה אהבה מאוד אנשים, הייתה אופטימית ושמחה בחלקה. היא לא קיבלה שום דבר כמובן מאליו וידעה להכיר תודה על דברים קטנים כגדולים. היא הקפידה לומר מילה טובה ולהודות לאנשים ולעובדים בענפי השירות השונים בנען – על עבודתם המסורה, על היחס האדיב, על העזרה ועל מאור הפנים.
היא הייתה אוהבת אדם, ולימדה אותנו להיות בני אדם. היא הייתה בעשייה מתמדת, ולימדה אותנו עצמאות ועשייה – לעבוד, ללמוד, להתפתח ותמיד להסתכל קדימה.
עליזה האריכה ימים, ועד הסוף הייתה צלולה ועצמאית ונאחזה בחיים. לפני שלושה חודשים התגלה בגופה סרטן. את חודשיה האחרונים עברה בבית ובבית החולים, לסירוגין, כשחני מלווה אותה ומטפלת בה. וגם בבית החולים, כשכאבה את כאביה, לא הפסיקה להודות לצוות על הטיפול ולהעריך את העשייה והנתינה. ביומיים האחרונים שהתה בהדרים – היא התרגשה וחיכתה לפגוש את הצוות ואת דיירי הבית.
במשך שנים רבות חיה עליזה בנען לבד. אבל לא הייתה בודדה.
אנחנו מבקשים להודות כעת, בשמה ובשמנו, לאנשים הרבים שליוו אותה, שנתנו מזמנם והיו נכונים לעזור ולכל משפחת נען הגדולה על הבית החם שהיה לה.

חני
והנכדים – בן, אדם ואור