קורניקר שולמית

שולמית קורניקר

שם משפחה קודם: ברגמן
תאריך לידה: 10/09/1914
תאריך פטירה: 15/02/1992
ארץ לידה: גרמניה
בן זוג: אורי קורניקר

פיסות חיים
שולמית קורניקר נפטרה לאחר מחלה ממושכת. בת 78 במותה.

שולמית נולדה ב-1914 בברלין. בת למשפחת ברגמן, בית יהודי-ציוני.
בית שאינו דתי אך הקפידו ושמרו בו על המסורת והמנהגים היהודיים.

בילדותה – בעיר כבר אווירת מלחמה (מלחמת העולם הראשונה) כשלהורים עסק עצמאי – חנות ומתפרה.

ב-1933, כשהאווירה נעשתה לוחצת והיהודים הרגישו מאוימים יותר ויותר, בהמלצת ותמיכת הוריה, הצטרפה שולמית להכשרה בגורוכוב שבפולין. שם כבר חוותה את התנאים הקשים, עבודה קשה וחוסר קבוע במזון ותנאי מחיה נוחים.

את אורי הכירה כבר בנעוריה, בתנועת הנוער בברלין, ודרכיהם נפגשו שוב כשעלתה ארצה ב-1934 היישר לנען. לאחר תקופת מה התחתנו והתחילו בין השאר בטיפוח ה”קן המשפחתי” לבית קורניקר.

העבודה – היא נקודת ציון חשובה ואופיינית לשולמית. אופיינה תמיד בקפדנות ובדייקנות רבה בכל שעשתה.
בתחילה עבדה כמו רוב החלוצים בפרדס, לאחר מכן, במשך שנים, היתה מטפלת – תינוקות, וכשהתאפשר לה הגיעה לעבודה שהתאימה לה יותר מכל – לתפירה (כישורים אותם ינקה כבר מהבית). בתפירה עבדה עד לתקופה האחרונה, עד שהחליטה לבד להפסיק, וזה היה סיבלה הקשה ביותר, עצם החלטתה שלה שלא יכלה לעבוד יותר.

ילדים – זו נקודת ציון חשובה ונוספת שאפיינה את שולמית. ילדה את יאיר, חנה, אסתר, יהודה ואילן – אותם גידלו היא ואורי באושר רב. זכתה למשפחה עתירת ילדים וארבעה-עשרה נכדים – איתם שמרה על קשר רצוף, השתעשעה והשתובבה עימם והיתה מעורה בכל עד יומה האחרון.

את מחלתה נשאה כ-18 שנה כשלאורך השנים: רופאים, בדיקות, טיפולים – אותם בחרה בדרך כלל לעבור לבדה מבלי לערב את המשפחה, כשהיא מתאמצת לתפקד כרגיל – בעבודה, בבית המסודר טיפ-טופ, וכך גם היא – עד לרגעיה האחרונים.

וכך גם נזכור אותה – אוהבים ומתגעגעים.

יהי זכרה ברוך!