קוטלי עמנואל (מנו)

עמנואל (מנו) קוטלי

תאריך לידה: 05/11/1942
תאריך פטירה: 26/06/2006
ארץ לידה: ארגנטינה
בת זוג: אליסיה קוטלי

פיסות חיים
איך אפשר להעלות על דף אחד סיפור חיים שלם של כמעט שישים וארבע שנים…
כי יש כל כך הרבה מה לספר… זכרונות רבים שתמיד מופיע בהם זיק בעיניים וחיוך מיוחד, שובב…

בעל, אבא, סבא וחבר. ישר, אמיתי ואמין.

נולד וגדל בארגנטינה. התייתם מאביו בגיל חמש ועבר ילדות קשה בפנימייה.
הוא היה בנבחרת השחייה של ארגנטינה והשתתף בתחרויות של קפיצה אמנותית למים.
אהב מאוד ספורט על כל ענפיו. עקב בקפידה אחר תחרויות עולמיות והיה גאה במדליות שנזקפו לטובת ישראל.

מגיל צעיר עשה חיל בתחום המכירות והתקדם מהר מאוד בסולם הדרגות. עד מהרה ניהל רשת אופנה ידועה – שם פגש את אשתו לעתיד – אליסיה.

אולם בראשו חלום אחד – ארץ ישראל. אחרי שכנועים רבים עלתה המשפחה הקטנה לארץ ישראל – בשנת 1974, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאחר הפלגה של שלושה שבועות, בהם צברו הרבה חוויות והגיעו לארץ ישראל.

לנען הגיעה המשפחה בשנת 1976, ומאז מנו נתן את מרצו ומיטב שנותיו לקולקטיב.
הוא מאוד אהב את הקיבוץ וראה בו את ביתו.

בכל ארבע שנים חיכה בציפייה למשחקי ה”מונדיאל”, וקיווה שארגנטינה תיקח את הגביע.
גם השנה הוא האמין בכל לבו שהפעם ארגנטינה תזכה בגביע, אך הוא לא יזכה לראות אותם מניפים את הגביע.
בזמן הליגה הישראלית הוא עודד את קבוצת מ.ס. אשדוד וכמעט לא החמיץ משחקים.
יחד עם הנכדים היה נוסע לאצטדיון לעודד את הקבוצה.

בסופי שבוע, מוקדם בבוקר, “פורום הדייגים” היה מתכנס בחופי אשדוד ומדי פעם עלה דג על החכה.

המשפחה היתה הדבר החשוב ביותר למנו. האור והאושר בחייו שהלך והתעצם עם כל נישואי ילדיו והגעת שלושת הנכדים. בערבי שבת, עת התכנסה המשפחה יחד, הוא חיכה בציפייה שכולם ישבו סביב השולחן. למנו היו מקום קבוע – ליד הנכדים – שם ישב קורן וזורח מאושר.

הלכת מאיתנו באופן כל כך פתאומי. דווקא עכשיו, כשהיה לך טוב כל כך. בנית את הבית לו חיכית הרבה שנים בדיוק כמו שרצית, והשארת אותנו פעורי פה, מתקשים להאמין שלא נראה אתך יותר את משחקי “המונדיאל” עד השעות הקטנות של הלילה בפרגולה, ולא נשב אתך לאכול ארוחות שבת. לא נזכה למעשי הקונדס שלך ולחוש ההומור שלך…

יש עוד הרבה דברים שרצינו לומר לך ולעשות אתך, ולא הספקנו…
ואנחנו כבר מתגעגעים מאוד ואוהבים…

המשפחה