ישראל צור
תאריך לידה: 09/08/1956
תאריך פטירה: 07/09/1995
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: הדסה צור
פיסות חיים
ישראל נולד באוגוסט 1956, בן לגיטה ויעקב. ילד גדול ובריא, ילד שמח שהביא הרבה אושר למשפחה.
מראשית חייו חי ישראל סביב השכול. כשהיה בן שבועיים נפטר אחיו מנחם בן הארבע.
אך גיטה ויעקב היו מלאי תקוה ואופטימיות.
שנה ורבע לאחר לידתו נולדה אחותו יפעת. ישראל ויפעת חיו כתאומים.
ישראל עבר את ילדותו באושר.
כאשר היה בן שש היכה הגורל במשפחה פעם נוספת, וצופית אחותו מתה בגיל כמה חודשים.
אך גיטה ויעקב דאגו שהצער לא יפגע בילדים והמשיכו הלאה באופטימיות ואהבה.
ישראל התחיל ללמוד בבית ספר, והיה בעל ראש מבריק בלימודים הריאליים.
ושוב מופיע הגורל האכזר – ודודתו שרה, אחות אמו, שלה היו ישראל וגיטה כבנים, נפטרה ממחלת הסרטן.
גיטה עדיין ממשיכה בכח רצון מדהים למשוך את העגלה המשפחתית, אך כחודש מאוחר יותר מתגלה המחלה הנוראה גם בה.
גיטה נלחמת במחלה בכוחות אדירים. מחפה ככל יכולתה על ישראל ויפעת. רוצה רק להגיע למסיבת בר המצווה של בניה ומצליחה. כחודשיים מאוחר יותר נפטרה, וישראל אז בן ארבע-עשרה. שנים אלו היו מאוד קשות בחייו.
הוא מפסיק להשקיע בלימודים ועובר את גיל הנעורים בהתמודדות קשה.
הוא מתגייס לצה”ל, לחיל התותחנים, ומסיים שלוש שנים כמפקד צוות.
לקראת סוף שירותו הצבאי מכיר ישראל את הדסה, וכך מתחילות שמונה-עשרה השנים המאושרות בחייו.
ישראל אוהב את הדסה עד אין גבול, והיא מחזירה לו אהבה גדולה.
השניים מקימים בית בנען ונולדים נעמה איתי ושי. ביתם החם מהווה מרכז מלכד למשפחה המורחבת, סבתא לואיס, סבא יעקב, הבנים והנכדים.
ישראל משקיע מרץ רב בלימודי הנדסאות מים ונהנה מאוד ללמוד.
ישראל אוהב מאוד ספורט ובקיא בכל ענפיו. גם הפוליטיקה מהווה לו מקור עניין, דעותיו מוצקות והוא נלחם עליהן.
הוא קורא הכול – עיתונות, היסטוריה, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ועוד.
ישראל מתחיל לעבוד בנוי ומוצא עניין רב בעבודה, בעיקר בתחום מִחשוב ההשקיה. הוא שותף לפרויקט מגרש ה”קט רגל”.
ואז, בשיאו של הקיץ, מתגלה המחלה האיומה. ישראל מאמין שאפשר לנצח ונאחז בחיים בכח, אך המחלה הכניעה אותו בדיוק 25 שנה לאחר מות אמו, והוא בן 39 בלבד.