אבי פלג
תאריך לידה: 04/07/1962
תאריך פטירה: 10/06/1982
ארץ לידה: ישראל
– נפל במלחמת לבנון הראשונה –
פיסות חיים
ראה את ילדינו
שהלבשנום כותנות פסים.
עיניהם פנסים – להאיר לנו את חשכת הזמן.
ראה אותם נסים אל זרועותינו
ראה אותם צללינו מכסים.
ראה, ראה, ראה
את שאינו מתאים לשום אגדה או משל
שלא יחכם ולא ירשע
ולא יתם ולא ישאל…
והוא שלי – נערי ואוני ומח עצמותי…
והוא חי אותי ואותו אני חי
ודבר לא ישווה לו תחת השמים.
השמים קודרים, עננים שחורים.
נופלים כוכבים. בוכים אנשים.
ילדים של אתמול, גיבורים של היום – לקבורה מובלים…
*
בשורת האיוב – אבי נפל, אבי איננו – שמה קץ לימים של תקווה, ציפייה וחרדה עמוקה לגורלו…
אבי נפל בקרב על שלום הגליל מול אויב שחרט על דגלו השמדת ישראל – ועוד לא מלאו לו עשרים שנה.
תדהמה ואבל ירדו על ביתנו. איך ננחם המשפחה – יעל, פרויקה, טלי, איריס, איל, רבקה, אריה, תמימה וילדיהם…
אבי, השקט, הצנוע, שאינו מישיר מבט, תמיד עם חיוך ביישני… שזה עתה סיים שלב הטירונות וכבר בראש הטור בגזרה המרכזית עם צוות נגמ”ש, פנים ישירות אל המלחמה והמוות…
אבי, בנם הבכור של יעל ופרויקה, ילד חמוד, שתקן ומופנם, אהוב על הסובבים וגאוות המשפחה.
כשגדל נתגלו בו נטיות לכלים מכניים ורכב. אהב לעבוד ולטייל בשדות, הצטרף לנסיעות ארוכות של החברים בשדות רק כדי לטייל, לראות ולהכיר את הארץ.
כאילו משהו דחף אותו מהמסגרת הצרה והסגורה החוצה, למרחבים…
להיות עם עצמו ולהספיק לראות הכול…
אבי מתבגר ועוזר ליעל בניהול המשפחה. הכניסה לחברות עם מתח חברתי סביב קבלת המחזור, גיוס לצה”ל להנדסה קרבית; קשיי הסתגלות במסגרת הצבאית החדשה, רחוק מהמשפחה והקבוצה שלו…
לאחרונה טיפלנו בהעברתו ליחידה להפעלת ציוד מכני כבד כדי שיוכל למצות עצמו בצבא בתחום הקרוב אליו…
והמלחמה קטעה הכול…
אבי כתב גלויה מרגיעה מהחזית בימים הראשונים של הקרבות, שהגיעה מאוחר מדי…
אבי, שכה אהב את אדמת נען – ינוח לעד בין רגבי עפרה, לצדם של חללי מערכות ישראל.