סהר שושי

שושי סהר

שם משפחה קודם: דהרי
תאריך לידה: 10/10/1952
תאריך פטירה: 17/09/2022
ארץ לידה: ישראל
בן זוג: יסה סהר

פיסות חיים
שושי נולדה בתל אביב ב-10 באוקטובר 1952 למשפחת דהרי, משפחה חמה, מלוכדת ומסורתית. בת זקונים להוריה מזל וצדוק, אחות צעירה לשישה אחים ואחיות. בשנת 1961 עברה המשפחה להתגורר בראשון לציון. שושי הייתה ילדה אנרגטית, מרדנית ופעילה. מנהיגה חברתית. בתקופת לימודיה בתיכון “העיפו” אותה מבית הספר בשל אופייה המרדני והקושי לקבל את הכללים של המסגרת החינוכית. אך מכיוון שהיה לה חשוב לסיים את הבגרויות, למדה בבית ספר אקסטרני וסיימה בהצלחה.
הוריה, שהיו דתיים, לא הרשו לה ולאחיותיה להתגייס לצבא. אך שושי לא ויתרה והייתה הבת היחידה שהתגייסה ושירתה בקריה. את יסה הכירה שנה קודם לכן, והוא תמך בה ועמד לצדה בתקופת השירות הצבאי. באוגוסט 1973 הם נישאו. חודשיים לאחר מכן פרצה מלחמת יום כיפור, ויסה נשלח לחזית. שושי ניסתה להשיג אותו, ולאחר כמה שבועות שלא נענתה, הצליחה בדרכה המיוחדת לרדוף אחריו עד סיני כדי לדרוש בשלומו.
אחרי השירות הצבאי הלכה ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים, וסיימה את הלימודים כמורה לגיאוגרפיה ולשון. שושי רצתה מאוד לחיות בקיבוץ וחיפשה מקום שבו תוכל לעבוד כמורה שכירה. בתחילת שנות השמונים, אחרי ניסיון של שנה בקיבוץ עין השלושה, מצאו את ביתם בנען. לשושי ויסה נולדו ארבעה ילדים: סלעית, קובי, שרון ותום-איתמר. בשנת 1994 הכתה טרגדיה את המשפחה – הבן הצעיר, תום-איתמר, נפטר ממחלת הסרטן בהיותו בן שלוש. על אף הכאב, שושי ויסה בחרו בחיים ויצרו סביבה ובית מלאי שמחה, חום ואהבה.
שושי לימדה כמה שנים בנען, ולאחר מכן בתיכון אזורי ברנר ובבית הספר אנקורי. היא הייתה מחנכת ומורה לחיים, על כך יעידו תלמידיה הרבים. הצליחה לגעת בליבם של הילדים לאורך כל שנות הקריירה שלה, הן כמורה והן כמנהלת בית ספר אנקורי. תחת ניהולה בית הספר שגשג ומרבית תלמידיו הצליחו בבחינות הבגרות. לצד הצבת דרישות גבוהות היא לא ויתרה על אף ילד ועשתה זאת תמיד באכפתיות, אהבה ותשומת לב אישית.
שושי לא הפסיקה ללמוד ולצבור ידע בתחומים חדשים. היא למדה תואר שני במדיניות ומנהל ציבורי, ובגיל 50 הגשימה עוד חלום כשהלכה ללמוד משפטים תוך כדי ניהול בית הספר אנקורי. בסיום הלימודים פתחה משרד עורכי דין שעלה והצליח, וגם בתחום הזה הביאה לידי ביטוי את כל יכולותיה: היא ייצגה את לקוחותיה ועשתה הכול כדי שהאמת והצדק שלהם יצאו לאור. חדה, חריפה ובעלת שפה רהוטה, יצא שלא פעם גם תיקנה את השופטים והעמידה אותם על טעויותיהם בשפה העברית.
במקביל שושי ויסה רוו נחת מהמשפחה המתרחבת. הם זכו לשישה נכדים ונכדה, ויחד איתם לא הפסיקו לבלות וליהנות. גם כסבתא הציבה שושי לנכדים סטנדרטים גבוהים, ועם כל מאמץ שדרשה מהם בלימודים השכילה להעניק גם הכוונה, עזרה ואהבה.
הבית שלהם היה בית פתוח, חם ומזמין. לאורך כל השנים נהגו שושי ויסה לאמץ אולפניסטים וחיילים בודדים, ואלה המשיכו לשמור איתם על קשר עד היום. שושי הייתה חברת אמת והאירה פנים לכל אדם, היא הייתה מלאת כוחות וכוונות טובות, ובמשך שנים התנדבה בכמה עמותות (ש”יל, אעלה בתמר ועוד).
לפני כשנה התגלתה אצל שושי מחלת הסרטן. יסה וכל בני המשפחה ליוו אותה במסירות רבה לאורך כל התקופה.
אמא, כולנו האמנו בכל ליבנו שהעוצמה והחוזק הפנימי שלך ינצחו את המחלה. נאבקת מאבק איתן עד הסוף.
היית מלאה בטוב, באור פנימי ובנתינה אין-סופית. אהבת את האדם, את הארץ ואת החיים. תמיד היית קשובה, ידעת לתת עצה טובה ולימדת את כולנו תעצומות נפש מה הן.
נוחי על משכבך בשלום,
אחות צעירה, רעיה יקרה, אמא וסבתא אהובה.
אוהבים אותך תמיד