חנה לנצביצקי
שם משפחה קודם: מלבנצ’יק
תאריך לידה: 16/11/1911
תאריך פטירה: 15/03/2009
ארץ לידה: פולין
בן זוג: דוד לנצביצקי
פיסות חיים
חנה נולדה להוריה יעקוב ואיטה מלבנצ’יק בשנת 1911 בוורשה שבפולניה, בבית מסורתי עם תשעה אחים ואחיות.
לאביה היה בית חרושת לנגרות ממנו התפרנסה המשפחה.
בהיותה בת 10 עברה המשפחה לגור בעיר ז’יררדוב.
ילדותה של חנה רצופה בזיכרונות של התנכלויות אנטישמיות מצד הגויים.
המצב הכספי בבית היה קשה, ולכן נאלצה לוותר על חלומה ללמוד בגימנסיה ולנגן בפסנתר,
ובמקום זאת עזרה לפרנס את המשפחה, היא הייתה רוקמת על בגדים ומוכרת אותם לחנויות.
עוד בהיותם בפולין, עלה אחיה הגדול אברהם לארץ ישראל, בארץ הוא חלה במחלה קשה ונאלץ לחזור לפולין שם נפטר.
מסיבה זו לא אפשרו ההורים לשאר ילדיהם לעלות ארצה, וזמן קצר לאחר מכן נפטרה האם מרוב צער.
חנה זכרה תקופה זו כתקופה קשה מאוד בחייה, שבה טיפלה במסירות באחיה ולאחר מכן באמה.
כנערה הצטרפה לתנועת הנוער “דרור”, ובהגיעה לגיל 18 הצטרפה להכשרה כדי לעלות לארץ ישראל.
עם הגעתה של חנה לארץ היא הופנתה לקיבוץ נען, אנשים גרו באוהלים ועבדו עבודה קשה.
חנה לא דיברה עברית טוב, הייתה צריכה להתרגל לתרבות הרחוקה מאוד מהמוכר לה והשקיעה מאמצים רבים בהתאקלמות.
לאחר כשנה עברה חנה לעבוד ברחובות במפעל רהיטים, שם עשתה עבודות פוליטורה כפי שלמדה בבית אביה.
כשנה לאחר מכן התבקשה לחזור לנען ולהיות אקונומית, וזאת בתקופת מחסור ורעב בקבוצה.
באותם ימים, כאשר חברי נען היו רוקדים הורה, אחד השירים החביבים עליהם היה “חנה מלבנצ’יק – הוספה”.
כסבתא, חנה תמיד נהנתה לספר סיפור זה לנכדיה.
לאחר מכן עבדה חנה בבית התינוקות מספר שנים, ואז עברה לעבוד כמבשלת ב”בית ברל” אשר אירח לוחמי פלמ”ח.
אחרי עשר שנים החלה חנה לעבוד במטבח באפיית עוגות ובהכנת השוקולד המפורסם שלה.
במקביל, לאורך כל השנים, בימים הקשים ובימים הטובים, חנה לא ויתרה על הדבר האהוב עליה מכל – השירה.
היא שרה במקהלת ה”איחוד” של הקיבוצים ובכל חג נעני והצטיינה בקול סופרן איכותי וייחודי.
חנה הכירה את דוד בקבוצת ההכשרה בפולניה, והוא חיכה לה בנען עד שהצטרפה אליו.
הם נישאו ונולדו להם שלושה ילדים: בועז, עדה, וקובי.
חנה נפטרה שבעת ימים ומעשים, מוקפת אהבה.
יהי זכרה ברוך.
בועז, עדה, קובי וכל המשפחה