לנצביצקי דוד

דוד לנצביצקי

תאריך לידה: 01/03/1912
תאריך פטירה: 29/10/1975
ארץ לידה: פולין
בת זוג: חנה לנצביצקי

פיסות חיים
דוד נולד בעיירה זלבה אשר בפולין. משפחתו, האמידה יחסית, אפשרה לו חיי רווחה ונעורים חסרי דאגה.
אולם אופיו היציב ומזגו המתון הגנו עליו מפיתויים מסוכנים.

הוא נעשה חבר בתנועת הנוער של ה”בונד” שהיא מפלגת פועלים לא ציונית. החיים הרעיוניים התוססים בעיירה המשיכו להשפיע עליו, ועד מהרה הוא עוזב את ה”בונד” ומצטרף לתנועת “פרייהייט” – תנועת הנוער של מפלגת הפועלים הציונית הידועה בשם “פועלי ציון צ.ס.”. תנועת “פריהייט” אשר לימים התאחדה עם “החלוץ הצעיר” ויחד הפכו לתנועה הנקראת כיום “דרור”, חינכה את חבריה לפעילות ציונית מגוונת בגולה ולעלייה לארץ ישראל כמטרה נכספת לחבריה אשר שאפו להגשמה אישית של הציונות.

היה זה אופייני לדוד שהוא בחר בהגשמה האישית. הוא יצא לקיבוץ ההכשרה של “החלוץ” כדי לזכות שם באישור לעלות ארצה. היו אלה שנים בהן התפשטה תנועת “החלוץ” בפולין, וברחבי המדינה נוסדו קיבוצי הכשרה לרוב, מרביתם ללא ביסוס לקיום מינימלי. חבריהם התפרנסו מכל עבודה קשה במידה שנמצאה, התזונה והמגורים היו מחרידים. התנאים היו קשים אפילו בהשוואה לתנאים בהם חיו אז חברי נען בארץ. ואמנם רבים לא עמד בהם הכוח לשאת בקשיים והם עזבו את קיבוצי ההכשרה. דוד לא עזב. בתום שנה אושר לעלייה וחיכה לסידור המסמכים וקבלת רישיון העלייה. בינתיים נקרא לשירות סדיר בצבא הפולני. בעצה ובעזרה של מוסדות “החלוץ” הוא מצא מסתור בעיר אחרת, שם הצליח להיעלם מעיני השלטונות. בעיר ההיא הכיר את חנה, שהייתה פעילה בסניפי התנועה.
התפתחה חברות, והיא עזרה לו לעבור את התקופה הקשה עד עלייתו.

לארץ הגיע ב1934 ומאז ביתו בנען.

לסוקר את חיי דוד בנען נדמה כאילו נולד דוד להיות קיבוצניק, ובנען הגיע למימוש עצמי.
דוד לא היה דברן ולא מטיף, הוא היה מגשים. כל שהוטל עליו ביצע בכנות, כמיטב יכולתו ולא למען רושם או פרסומת. אין מקומו בין נוטלי הפרסום והמשתבחים, גם ענוונותו אינה יומרנית ואינה רועמת.
הפשטות שבו ומזגו הנוח מונעים ממנו מריבות ומעטים האנשים אשר הצליחו להסתכסך עימו.
עממי וטוב לב היה, חבר מן השורה.

לפני שלושה חודשים הובל דוד, מחוסר הכרה, לבית החולים ומאז רדפונו הדו”חות:
מצבו הוטב, מצבו הורע, יצא מכלל סכנה, המצב נואש.
…
מקובל בעמנו לדבר בשבחו של המת. גם אני כך עשיתי.
סיפרתי קצת על חייו והרי הם שבחיו.

יהי זכרו ברוך!

(צבי רובינוב)