אליעזר כהן
תאריך לידה: 01/08/1914
תאריך פטירה: 08/06/1968
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: מרים כהן
פיסות חיים
נולד באוגוסט 1914.
אליעזר.. במותו שכלנו את אחד מבוני בית נען, מן הדמויות המיוחדות שהעשירו את נען ונתנו לה את צביונה המיוחד.
אליעזר לא סבל את המנוחה. הדריכו מנוחתו בלא הפסק יצר הסקרנות ויצר הכיבוש.
לא יכול לחיות אלא מול אתגרים מתמידים.
אליעזר נולד בצפת, בארץ ישראל. בן 17 הגיע לנען, בראשית 1931. מצפת בא מסביבה של אדיקות קנאית, דרך סניף הנוער העובד. אץ אל ההגשמה, אל קבוצה.
עד מהרה נתגלה כבעל תבונת-כפיים וכושר ארגוני בעבודה, בעל יוזמה ותושייה.
בנוף הנעורים של נען הפך לייזר כהן לאחת הדמויות המרכזיות בחברה ובעבודה.
וכך קרה, שאחרי עזיבת המשק, אחרי חיפושים וטלטולים רבים, בכוח המשפחה, בכוח הבנות ובכוחה של מרים, חזר אליעזר והתערה מחדש בנען.
בשנים האחרונות נתרופפה בריאותו. צריך היה לגבור על המגבלות הקשות שהמחלה הגבילה אותו, אך עד יומו האחרון לא ידע מרגוע מן התסיסה הפנימית והיחס הפתוח והערות לזולתו, אשר קרנו מאישיותו.
וכך נזכרהו – יחד עם מרים, הבנות – עודדה וסמדר, הבנים – גדעון ונמרוד.
* * *
…”וכבר אין לי אבא, אין לנו יותר אבא האוהב ומפנק, שיודע לכעוס ולפייס באמת –
אבא כזה שנותן ונותן כל חייו. הצחוק שלו. לא היה נושא שאבא לא התלוצץ בו, לא היה דבר קדוש מדי בעיניו.
למוות לא היתה משמעות טרגית לגביו – כי החיים היוו מוקד משיכה כה עז וקוסם עד אשר
היה יכול למצוא לו רגע, לחייך בעת לוויות ובימי זיכרון, מעבר לראשים – מבט עין קורץ
והתפוצצות מתקרבת בזווית הפה. אך כאותו ליצן – הקהל היה שותף לו רק בבדיחה ובצחוק.
הדאגות שכרסמו בו, הקנאה שנצטברה בתוכו, השאיפות הכמוסות שנשחקו לאבק, החרדה
לעתיד – ביחוד שלנו, ילדיו – לכל זה לא מצא רעים, לא רצה ידידים. העצב השפוך בכעס
טיפס על כתלי הבית לפינת הגג הקטנה שיש לכל אדם – בסופי כל הצרות והכעסים…
אבא שלנו – פנים כה רבות היו לו, אולי כך לכל אדם – אך לנו רק אבא אחד היה להכיר
ולדעת אותו. נדמה שמאתנו לא רצה להסתיר דבר. גם דברים שהעלים מאמא – גילה לנו.
התחושה החריפה שאנו בשר מבשרו, רוח מרוחו – דחפה אותו להתערב בחיינו, לראות,
להמשיך ולעשות אותנו גם כשהיינו כבר מבוגרים, עשויים, ומעל לכל לשתף אותנו בחייו.
כך ניסה להתנחם אצלנו כל אימת שאחז בו כישלון אמיתי או מדומה. וזה הרי כה נדיר
בין אבות ובנים”…
