טקו פרחיה

פרחיה טקו

תאריך לידה: 15/01/1924
תאריך פטירה: 23/03/2022
ארץ לידה: עיראק
בן זוג: יוסף טקו

פיסות חיים
סבתא פרחיה נולדה ב-15 בינואר 1924, בעיר בגדד שבעיראק להוריה ניסים וסמרה סחייק.
לסבתא 9 אחים ואחיות, אשר התחנכו בחינוך יהודי מסורתי, בבית חם ופתוח שהיה תמיד מלא במשפחה ובחברים.

סבתא למדה בבית ספר יהודי, אהבה אומנות ועבודת יד והייתה תלמידה מצטיינת. עוד בילדותה אהבה לסרוג ולתפור בגדים לבובות, כישרון שתביא גם לקיבוץ בהמשך.

סבא יוסף חיזר אחרי סבתא עד שנענתה לו, ובשנת 1947 הם התחתנו בבית הכנסת בבגדד. תשעה חודשים לאחר מכן נולד ראובן, וכעבור שנתיים שושי.

בשנת 1951 עלו סבא וסבתא ארצה עם הוריה במבצע “עזרא ונחמיה”, לאור החינוך הציוני שקיבלה ועל רקע הפוגרומים ביהודי עיראק. אחיה הצעירים ברחו לישראל עוד טרם מבצע זה, וסבתא מספרת שבמשך תקופה ארוכה לא ידעו מה עלה בגורלם.

בארץ נקלטו במעברת חולון, שם נולדה לינדה. לאחר מספר אסונות שקרו במעברה סבתא אמרה לעצמה שלא תגדל ילדים בתנאים כאלה. לנגד עיניה עמדו הטיפול והחינוך המיטביים לילדים. כך הגיעו לקיבוץ נען בשנת 1953, שם נולדה גילה.

מקצועותיהם המבוקשים הקלו על קליטתם בקיבוץ – סבא יוסף היה סנדלר שבנה את המותג המיתולוגי ‘נעלי יוסף’, וסבתא תופרת ומבשלת. ואכן, בתחילה עבדה בנען כתופרת, ובהמשך שימשה כטבחית הקיבוץ במשך 28 שנה (!)

הלב הרחב של סבא וסבתא הביא אותם לאמץ ילדים של קרובי משפחה שהוריהם נספו בתאונה טראגית ב-1966.
הם טיפלו בהם כאילו היו ילדיהם.

גם במסגרת הלינה המשותפת הקפידו סבא וסבתא לשמר את ערך המשפחה כערך עליון ודאגו לבלות עם ילדיהם, להאכיל בחדר ולהשכיב בבית הילדים.

ארבעת ילדיהם נשארו בבגרותם לחיות בקיבוץ או בסמוך לו, ובזכות זה גדלו גם 12 נכדיהם בקרבתם של סבתא וסבא. הם אימצו בחום ובאהבה למשפחה את הכלה והחתנים, שהרגישו חלק מהרגע הראשון.

בכל יום שישי, לאחר הארוחה בחדר האוכל, נפגשה כל המשפחה בביתם של סבא וסבתא לתה, פופקורן, וגלידה בקיץ או קרמבו בחורף. היה צריך תירוץ טוב מאוד כדי לא להגיע (ובעצם לא באמת היה צריך, כי רצינו לבוא).

בשנת 2001, בגיל 74, נפטר בפתאומיות סבא יוסף, והגעגוע אליו לא פסק מעולם. הזוגיות שלהם מהווה דוגמה לכולנו עד היום.

בהמשך נולדו לסבתא פרחיה 24 נינים, שהיו הוויטמינים שלה עד נשימותיה האחרונות.

בשנים האחרונות הלכה סבתא ונחלשה ונזקקה לעזרה. אז הגיע המלאך בדמותה של אנה, שהפכה בן-רגע לבת משפחה, לדודה של כל הנינים, ובעיקר אפשרה לסבתא להמשיך לקיים את הסבתאות במלוא מובן המילה – לארח, לבשל, להאכיל ולשמר את הקשר עם הנינים.

על אף הקשיים הבריאותיים, סבתא הקפידה תמיד להיראות במיטבה; תמיד לבושה יפה, מטופחת, עם לק בציפורניים, אודם וחיוך על השפתיים.

סבתא, בזכותך המשפחה אוהבת, תומכת ומחוברת. תמיד דואגת לכל ילד וילדה, נכד ונכדה, נין ונינה, לכלות, לחתנים ולכל מי שנמצא קרוב לממלכתך. קבוצת הווטסאפ של “השבט של פרחיה” תמשיך לפעום בזכות היסודות והערכים שהטמעת בנו.

סבתא נפטרה בגיל 98 בשיבה טובה, בביתה, בחיק משפחתה, מוקפת בהמון אהבה.

מוקירים, מעריצים, ואוהבים עד אין קץ.

השבט