טופור יעקב (יענקלה)

יעקב (יענקלה) טופור

תאריך לידה: 01/01/1911
תאריך פטירה: 02/03/2002
ארץ לידה: פולין
בת זוג: מינה טופור

פיסות חיים
יענק’לה נולד בשנת 1909 ברובנה שבפולין. במשפחתו היו ארבעה אחים ואחות צעירה – מושקה שמול.
מגיל צעיר עבד קשה מאוד במאפייה של אביו. לאחר שסיים את העבודה בלילה היה עליו לסחוב את הלחם לחנויות בעגלה עם שני גלגלים ובה סל גדול מלא בכיכרות לחם.

אמו נפטרה כשהיה בגיל צעיר ואביו נישא מחדש ל”אם חורגת” אשר הביאה אתה תאומים, וכולם גרו בחדר אחד.

בגיל 23 נסע להכשרה בווילנה, הכשרה אותה ניהל ישראל אוטיקר ובה המשיך לאפות ל-220 איש.
לאחר שעבד בהכשרה כחצי שנה עבר, בהזמנת חבר, לעבוד במאפייה של “משק הפועלות” במשך שנתיים ובסופן חזר שוב להכשרה בווילנה.

בזמן זה קיבלו עשרים חברים אישורי עלייה לארץ ויענק’לה היה ביניהם.
בארץ, האנגלים לא נתנו להם לרדת מהאונייה וריכזו אותם בעתלית שליד חיפה. שם שהו כארבעה ימים.
חברי הקבוצה, כולם, נשלחו לרמת רחל, ויענק’לה התעקש לנסוע לנען ולחיות ליד אחותו מושקה.
מטבע הדברים השתלב יענק’לה במאפייה, אשר בה עבד יחד עם עולה חדש אחר, ולאחר שלושה חודשים נשאר לעבוד בה לבד. העבודה היתה מפרכת.
לאחר תקופה בנען עבר לעבוד חמש שנים במאפייה בסדום, שם הצליח ומאוד אהבו אותו.

בשנת 1945 התחתן עם מינה, ועם השנים נולדו להם: יצחק, חנה’לה וצפורק’ה.

בנען עבד כל השנים במאפייה עד ראשית שנות השבעים.
ללחם שיענק’לה היה אופה היה טעם מיוחד וייחודי משלו. אורחי החברים שהיו מגיעים לנען תמיד שיבחו אותו על כך. יומו היה מתחיל בשעות הקטנות של הליל ועד שעות הצהריים המאוחרות.
העבודה הפיסית הקשה חישלה את גופו ונפשו עד לא ידע חולי מהו.
בימים המעטים בהם יצא לחופש מיד חשו החברים בשינוי וייחלו לחזרתו.
בימי חמישי שימשה המאפייה מקום התכנסות לחברות, אשר אפו למשפחותיהן לקראת שבת.
(אז לא היו תנורי אפייה בחדרי החברים). גם כאן, יענקל’ה עזר, הסביר ותמך.

הרבה פעמים היה אופה עוגות ועוגיות ומביא לחברים בודדים או כאלה שלא יכלו לאפות.
היה בעל לב רחב והנתינה הזו נתנה לו סיפוק ואושר רב.
בסיום יום העבודה הקשה היה עולה לאקונומיה ועוזר לרות גולדשמידט בסחיבות והכנסת עגלות וארגזים למקררים.
לאחר חיסול המאפייה, שלוּוה בצער רב, עבר לעבוד במפעל ושם עבד כעשרים שנה.

שנים רבות לאחר שסיים את העבודה במאפייה ועד היום, עוד זוכרים חברי נען את הטעם המיוחד של הלחם, הפיתות עם הבצל, החלות ועוגות השמרים, אשר נאפות במיוחד לארוחת הבוקר של שבת.
בזמנים ההם של תקופת הצנע, כשלא היה כמעט מה לאכול והיה מחסור רב, נחשבו עוגות אלה למעדן של ממש. פעמים רבות היו בני הנעורים פורצים למאפייה ערב קודם ו”סוחבים” עוגות אלו וחוגגים כבר מהלילה…

יענק’לה היה אב מסור שתמיד דאג והתעניין בנו. במרוצת השנים נולדו ארבעה נכדים אשר הסבו לו אושר רב. בכל פגישה איתו, וכמעט עד יומו האחרון, תמיד שאל על הנכדים והיה מאוד גאה בהם.

נזכור אותך, כולנו, כאבא, סבא – צנוע, נעים הליכות וטוב לב.

המשפחה