בנימין חכלילי
תאריך לידה: 21/08/1912
תאריך פטירה: 29/03/2001
ארץ לידה: אוקראינה
בת זוג: יהודית חכלילי
פיסות חיים
בנימין נולד ב-21.8.1912 בעיירה גרישנו שבאוקראינה לרחל וצבי חוחלובקין.
ב-1925 החליטו ההורים, שהיו ציונים מנעוריהם, לנטוש בית דפוס מבוסס שבבעלותם ולעלות לארץ ישראל.
המשפחה השתקעה בשכונת נורדיה בתל אביב ובנימין ממשיך לימודיו בבית הספר תל נורדאו.
לאחר תום בית הספר העממי מצטרף לעבודה בדפוס, ואז, כנער עובד, נקשר ל”נוער העובד”.
בטיפוחו של דוד כהן מגיע בנימין להנהגת “הנוער העובד” ובהמלצת בן גוריון מעברת את שם משפחתו לחכלילי, שם ששומר את צליל השם חוחלובקין.
ב-1934 מגיע לקיבוץ נען לאחר הכשרה באשדות יעקב ולאחר כשנה נשלח מטעם נען לתפקיד מזכיר “הנוער העובד”, תפקיד אותו מילא פעמים נוספות בהמשך.
במקביל לתפקידו זה לומד את מקצוע החרטות שהפך לאהבה שנייה לאורך כל חייו ויחד עם איציק שיפריס מייצר את שלושים הממטרות הראשונות.
ב-1939 נישא ליהודית פקר, שהיתה גם כן בשליחות נען בירושלים ויחד הקימו משפחה ענפה שהתרחבה לארבעה ילדים, תשעה נכדים ושלושה נינים.
עם בואם של נערים ניצולי שואה מהונגריה ורומניה מתגייס בנימין להדרכתם בחברות הנוער.
ב-1952, לאחר שנה בסמינר הקיבוצים, מקים בנימין את כיתות ההמשך בנען ומלמד בהן שש שנים.
בשנים אלה התחיל את מסורת חג הבנים בנען. בנימין שב ללמד ולנהל את בית הספר בנען פעמים נוספות בהמשך.
בין השנים 1949 ל-1959 נשלח לחו”ל מספר פעמים לקונגרס הנוער הדמוקרטי העולמי והשתתף במשלחת הישראלית הראשונה לסין.
ב-1958 חוזר למחרטה אהובתו. “היחס לעבודה פיזית, לטבע ולהגשמה אישית” – כותב בנימין בספרו – “לא נולדו כנראה בכנרת, אלא הובאו הנה בחלקם מבית אמא”…
בנימין, שהיה אוטודידקט כל חייו, העדיף את הלימוד העצמי על התואר, לומד ב-1964 במשך שנה ספרות ודרמה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1970 ריכז את ועדת התרבות הבין-קיבוצית ולאחר מכן, ב-1973, מקים את המכון הישראלי לקולנוע ומשמש כיו”ר בשנים הבאות, וזאת תוך חזרה סופית למחרטה בכל הימים הפנויים.
בנימין מחליט לצאת לפנסיה כדי שיוכל להתפנות להוצאת ספרים ואוספים שונים של מאמריו.
הוא מגלה את מכתבי מיכאל אל רחל המשוררת ומוציא את הספר “לך ועליך”.
כאשר חלתה יהודית במחלת ה”פרקינסון” הממושכת, התמסר בנימין כולו לטיפול בה, תחילה בדירת המשפחה ולאחר מכן ב”בית הדר”. הוא לא חדל לשבח את הצוות הנפלא של הבית, אותו צוות שטיפל בו במסירות ואהבה בשנתיים וחצי האחרונות לחייו.
בנימין, איש רב פעלים, כישרונות, תחביבים וכריזמה טבעית, איש קיבוץ בכל מאודו.
נפטר בבוקר יום חמישי, 29 למרץ 2001, ה’ בניסן תשס”א. בן 88 במותו.
יהי זכרו ברוך!
