שרה הרץ
תאריך לידה: 01/08/1916
תאריך פטירה: 05/01/1978
ארץ לידה: ישראל
בן זוג: יהודה הרץ
פיסות חיים
שרה באה אלינו לנען לפני למעלה מארבעים שנה, והיא בת עשרים שנה ומאחוריה ותק של פעילות בנוער העובד בירושלים וקשרים תנועתיים רבים עם חניכים, שליחים ומדריכים.
אני זוכר את שרה הרבה לפני כן, כנערה בסניף, נערה תימניה, בת למשפחה מושרשת וענפה, משפחת עמלים מקרב שכונות הדלות של ירושלים.
התנועה פתחה בפני שרה עולם חדש ואחר, סניף הנוער העובד הופך ביתה השני. מסירותה והזדהותה עם התנועה כובשים לב כל השליחים.
שרה, כנערה עובדת, היתה אחת הדמויות שמצאו גילומן באגדות של דוד כהן, כאשר אהב לומר – “אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה”. הצדיקים הנסתרים שאינם יודעים כלל שהם צדיקים, שאינם יודעים שהם נושאי בשורה אנושית של תמורה. כוחה של שרה לא בדיבור, לא בהרצאה אלא במעשה היומיומי ובקשר האישי עם המוני הילדים (ובעיקר הנערות) שכוחי גורל המסתופפים בסניף, וזאת לדעת שאוכלוסיית ירושלים הצטיינה בשכונות עוני, בעדות נידחות ובעזובה קשה.
שרה שצמחה בסביבה זו, הייתה ל”אם ואחות” במועדון הנוער העובד בירושלים ולכן גם עיכבו צאתה לקיבוץ והשאירו אותה לפעולה בסניף עוד כמה שנים.
עם בואה של שרה לנען עמסה על כתפיה כל עבודה במשק, כמובן מאליו, במשך השנים בנתה עם יהודה משפחה, גידלה בנים ונכדים והדבר אשר ציין אותה כל השנים בנען הוא הרצון והנכונות לעזור לזולת.
טוב לב וחברות היו קו האופי העיקרי של שרה.
לא נפגשתי עם שרה בתקופת מחלתה, אולם שמעתי מכל מי שבא איתה במגע, כל מי שטיפל בה, כיצד בכל מדווי מחלתה, שמרה על טבעה – לא להכביד על זולתה.
בגבורה בלתי רגילה, עם החיוך הטוב, נשאה את המחלה הקשה אשר הכריעתה למוות.
כצדקת חייתה וכצדקת הלכה לעולמה, כך תישמר דמותה בקרב משפחתה ובקרב המשפחה הקיבוצית – ביתה נען.
כך נשמור זכרך שרה.
(דברים שאמר בנימין חכלילי על קברה של שרה)
