דגן ישראל

ישראל דגן

תאריך לידה: 17/10/1949
תאריך פטירה: 22/10/1973
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: עירית דגן

– נפל במלחמת יום הכיפורים –

פיסות חיים
“ראיתי אותם שם במרחקים, מוארים באלומות
הארטילריה הכבדה, סחופים ובסופות הקטיושות,
תחת מטר הטילים הצולפים ללא רחם.
עם מהומה ללא חת בלב. מעטים מול רבים.
אלוהי – מה רבו צרי הקמים עלי. תמיד מעטים
מול רבים. עתים אחד, יחיד, מול רבים”…
(יריב בן אהרון – “אחי הטנקיסטים”)

ישראל, בן תקוה ואשר דגן, נולד ב-17.10.49 ונתקבל עם בני מחזורו לחברות במשק ב-14.6.68.

במסגרת גיוס לשנה שלישית שהה ביראון מיוני 1968 ועד ינואר 1969.

התגייס לשירות סדיר בצה”ל ב-7.2.69 ושירת בחיל השריון. סיים את שירותו ב-14.3.72 וחזר לביתו נען.
באוגוסט אותה שנה חזר ליראון ובנובמבר עבר לגבעת חיים, שם הקים את משפחתו עם עירית.

ב-25.11.74 נולד להם בנם, מתן, וישראל לא זכה לראותו…

עם פרוץ המלחמה הוזעק לנשק. ישראל השתתף בקרבות הבלימה ב-7.10.73, עבר את כל המלחמה תוך קרבות רבים: בחילוץ אנשי אחד המעוזים, בהשתתפות בחוד כוח הפריצה ועד כיבוש היעד.
כאשר הגיעו לאזור ראש הגשר הוזעקו לעזור לכוח שהותקף באזור “החווה הסינית”.
בקרב זה נפגע חלק גדול מן הגדוד. שרידי הכוח צורפו לגדוד אחר ויצאו לבלימת כוח שריון שעלה מן הארמיה השלישית. אותו כוח, שמונה כשמונה טנקים, השמיד כשישים טנקי אויב.

ב-19.10.73 צלחו את התעלה, עסקו בטיהור השטח וסייעו לצנחנים בכיבוש ה”סרפיאום”.
מ-20.10.73 ועד 22.10.73 השתתף בקרבות טיהור באזור החיץ החקלאי.

ב-22.10.73, היום בו אמורה היתה להיכנס הפסקת האש לתוקפה, נשלחה פלוגתו של ישראל לסייע לכוח הצנחנים.
עם רדת החשיכה נכנסה מחלקת השריון, בפיקודו של ישראל, לקו הקדמי של הכוח – במטרה לתפוס עמדות צפונית-מערבית לאיסמעליה. הכוח עלה על מארב מצרי. בקרב זה נפגעו כל הטנקים.
ישראל נתן פקודה לנטוש וגם הוא קפץ מן הטנק.
היה זה במבואות איסמעליה.

מאז לא שב – ולא נודע דבר עליו. מקום הפגיעה אינו בידינו מאותו הלילה.

ימים ארוכים חיינו בין תקווה לייאוש לגבי גורלו… בן 24 היה בנופלו.

ביגון עמוק ובגאווה נזכור את זכרו לעד!