גרסט יצחק

יצחק גרסט

תאריך לידה: 07/07/1912
תאריך פטירה: 14/10/1971
ארץ לידה: צרפת
בת זוג: לאה גרסט

פיסות חיים
חייו של יצחק נראים כדרך ישרה. נעוריו בשטרסבורג, במפגש של שתי התרבויות – הגרמנית והצרפתית.

בבית דתי ספג מן המסורת והערכים של היהדות.

בעת הזעזוע שעבר על יהודי אירופה מצא את דרכו לציונות. הוא הבין אותה אז – כמו כל ימיו – לא במרכאות אלא כצו אישי. פנה ל”החלוץ”, יצא להכשרה לקיבוץ אלטויס בלוקסמבורג, להתרגל לעבודה גופנית.
המשיך את דרכו – ישר ובעקביות – לארץ ולקיבוץ.

במלחמת העולם השניה תרם גם הוא את חלקו כחייל – במיגור הנאצים.

בבית בנען עבד בכל עבודות התקופה. רב חלקו של יצחק בביסוס המשק החקלאי.
שנים ארוכות עבד ברפת וקידם את פיתוחה, במסירות ובסבלנות למופת, ללא חשבון של שעות עבודה – ובחברות ללא פגם עם כל מי שעבד או בא במגע אתו.

עם התרחבות המפעל נעשה עובד מתכת, לא בהתלהבות יתרה אולם מתוך הרגשת חובה.
הוא התמיד בעבודות היציקה למרות שסבל לא מעט מחום האש.

לבו היה פתוח לאדם החדש – ובמיוחד לעליה מצרפת. ידע להקשיב, להסביר, לדאוג לגדולות ולקטנות, בצניעות ובפשטות.

מסור היה וצנוע בדרכו – עד כדי כך שזלזל בסימני המחלה שרק הוא עצמו יכול היה לחוש אותם.

יצחק – אדם ישר בדרך ישרה. יחד עם לאה בנה לו את עולמו הפרטי שבו הספר והמפגש עם ידידים מספר תפסו מקום נכבד. איש מצווה, ובשבילו שכר מצווה – מצווה.

אדם בעל שליחות ללא פתוס ומילים.

אחד משלנו, מן הגזע והעץ שלנו, אחד מדור המייסדים.

*

יתגדל האדם השומר תוחלתו, מבוקר חייו
עד יומו האחרון, אשר לבו לא סג.
וישר מעשהו – מגאולה לא נואש.
אשר בלבו סבל העולם ושמחתו, שהוא זיוו
בגילוייו וסתרו.
לא תיתום עמו תקווה, ודרך ישרים לא תאבד.
יבורך יקר האדם לעד.
יתגדל האדם העברי על אדמתו
החי בזכרון החיים שנפקדו.