גרני אמנון

אמנון גרני

תאריך לידה: 16/08/1949
תאריך פטירה: 13/04/2005
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: אסתר גרני

פיסות חיים
אמנון, בנם של אברהם ז”ל ורבקה גרני, תבל”א, בן רביעי מתוך חמישה ילדים שנולדו להוריו, ממקימי נען.

אמנון למד במחזור ט”ו של נען, מהמחזורים הגדולים, שתי כיתות – “רותם” ו”אורן”, שאוחדו בכיתה ז’ לכיתה אחת – “שביט”.
כתלמיד היה שקט ומופנם, נבון ומוכשר, לא מדבר הרבה, אבל הידע היה בתוכו ותמיד חיפש את השלמות בכל דבר, כי הרגיש שכך מצפים ממנו.

התנהלות חייו הוכתבה מגיל צעיר, מהחינוך השיתופי וכבן המקום, שצמח בערבים הקיבוציים.
ראה תמיד את צורכי הכלל לפני צרכיו הוא. כך בעבודתו וכך בנתינה למשפחה.
זה התחיל כבר בבית הספר בנען, הכול על פי ההלכות הקיבוציות, “שנה שלישית” מוקדמת באייל ובצבא – סיירת “אגוז”.

לאחר הצבא, בהמשך לאותו קו – היה צורך בעובדים ברפת, אז הוא הצטרף לצוות.
וכך עבד ברפת קרוב לעשרים שנה. חמש שנים ניהל את הענף והכניס שיפורים טכנולוגיים רבים, מה שהקל על העובדים והביא להתייעלות בעבודה.

כאשר הרגיש שמיצה את עצמו יצא ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כשבבית יש כבר משפחה גדולה.
מאמץ לא קטן, אך אמנון “צלח” אותו בשקט ורגיעה, כפי שעשה כל דבר בחייו.

אחד מהמאפיינים את אמנון – שקט פנימי וחיצוני, סבלנות רבה ויכולת להסביר חומר לימודי, בעיקר במתמטיקה.
כך עזר לסטודנטים שלמדו אתו באוניברסיטה וכך גם ילדיו נעזרו בכישוריו, לאורך כל השנים.
בסיום לימודיו השתלב במערך ההנדסה במפעל. התמחה בעיקר בתחום ההנדסי של הצינור המטפטף ומרכיביו.

מחלת הסרטן נתגלתה אצל אמנון יחד עם פריצה מחודשת של הסרטן מסוג לוקמיה אצל יעל, בת הזקונים.
יכולת הנתינה האין סופית שלו אפשרה לו לעזור ליעל ולתת לה תמיכה ויכולת להתמודד עם המחלה, על אף שידע שזמנו קצר.

בשלב זה ביקש אמנון להתמקד בתחום הרעיונות והחידושים במפעל והצטרף למחלקת הפיתוח בנושא הטפטוף שבו עסק עד יומו האחרון, ואפילו ממיטת חוליו לא הפסיק להעלות רעיונות לפיתוחים חדשים.

אמנון ואסתר אמנם גדלו יחדיו, באותה כיתה, אך הקשר הרומנטי נוצר רק לאחר השירות הצבאי.
יחדיו הקימו משפחה ענפה – מהגר הגדולה, דרך עמרי ויואב התאומים, ולאחריהם הצטרף למשפחה בן נוסף, רפי, שהגיע במסגרת חברת הנוער ונטמע במשפחה. אחריו הצטרפו עודד ויעל.

הוא זכה לראות את המשפחה מתרחבת כאשר ילדיו נישאו, תחילה רפי ומרסלה שלילדיהם היה סבא במלוא מובן המילה, ובהמשך יואב שהביא את אתי והגר את יריב.

אמנון נפרד מאתנו, בביתו, בגיל 55, מוקף במשפחתו האוהבת, שטיפלה בו במסירות עד רגעיו האחרונים.

תמיד נזכור אותך, כי אדם חי כל עוד זוכרים אותו.

אוהבים אותך לעד!