גרינהוט ציפ

ציפ גרינהוט

תאריך לידה: 29/07/1923
תאריך פטירה: 19/11/2010
ארץ לידה: אוסטריה
בן זוג: אהרון גרינהוט

פיסות חיים
אמא וסבתא ציפ, היית לנו תמיד אמא אוהבת ותומכת, סבתא מדהימה.
מצניעה את עצמך ורק עסוקה בנתינה ודואגת לסובבים אותך.
בדרכך המיוחדת ניצחת את החיים, לא נכנעת לאירועים הקשים ולאסונות שפקדו אותך,
יכולת להם ובכך ניצחת וחיית חיים ארוכים ומלאים.

אמא נולדה ב-1923 בוינה למשפחה גדולה. בגיל צעיר התייתמה מאימה. אביה עסק במסחר ולרוב נעדר מהבית.
במצב זה, אמא לקחה תחת חסותה את אחיה הקטן ולמעשה גידלה אותו בעצמה.
יהדות אוסטריה החלה לסבול מרדיפות עוד טרם כניסת הגרמנים למדינה.

אמא נזרקה מבית הספר ולאחר מכן אף מביתה עד שעלתה ארצה בשנת 1938 במסגרת עליית הנוער.
אמא אהבה את עיר הולדתה וינה, את מנהגיה ושפתה ולא פסקה להשתמש בהם גם כאן.

חברת הנוער שלה “נצר” מנתה נערים ונערות צעירים כבני 14, רובם מוינה.
החברה נשלחה להכשרה בעין שמר ואחר כך עברה לשער הגולן.

בשער הגולן הכירה אמא את אבא ושם הם נישאו. טלי וצביה נולדו בשער הגולן.
במלחמת העולם השנייה אבא גויס לצבא הבריטי, לבריגדה.

בקרבות באיטליה אבא נפצע באופן קשה ונשאר נכה ונתון לטיפול ולדאגה היומיומית של אמא, עד יומו האחרון.
ב-1957 המשפחה עברה לנען, וכאן נולד יגאל.
אמא עבדה ברפת ולאחר מכן, עד גיל מאוחר, במזכירות הטכנית.

אמא הדפיסה את עלון נען ואת דף “נען יום יום” והייתה אחראית על פעילות המזכירות הטכנית במשך שנים רבות.

במלחמת ששת הימים נפל טלי, הבן הבכור של המשפחה.
מאז, אמא הקפידה יום יום לעלות לקברו ולטפח אותו ולצד זה לקשור קשרים עם אנשי הטנק של טלי,
ואחר כך עם משפחותיהם, שנהיו לנו כמו משפחה אמיתית.

אמא גייסה את כל עקשנותה וחוכמתה במטרה לדבוק בחיים ולהתגבר על אבדן טלי ואכן הייתה אשת שיחה, מתעניינת, שואלת, מייעצת ולעיתים מתבדחת.

אמא היתה אמא אמיתית ומסורה. תמיד הזמינה, טרחה ודאגה, תמיד הייתה בשבילנו כשהיינו צריכים.
עצמה עין אחרונה לאחר שהשכיבה את אחרון הנכדים והתעוררה ראשונה להכין ארוחת בוקר כשכולם עוד ישנים.

אמא הייתה הדמות הדומיננטית במשפחה, מעורה בכל, מקפידה להתעדכן בכל עניין ודבר
ולחזק את הקשרים בין כולם. משמשת אוזן קשבת ומשענת לכולנו.

מזה זמן אמא הייתה בתקופה טובה, פעילה ועצמאית בכל, מזמינה, מבשלת, מארחת ומתעניינת בכל אחד.
משחקת במחשב, גולשת באינטרנט, מורידה מתכונים חדשים, משוחחת ב”סקייפ”, מתעמלת, לומדת ומקשיבה להרצאות. לצד זאת, שומרת איתנו על קשר יום יומי ומשמשת כדבק המשפחתי של כולנו. אמא ארגנה כל שנה את פגישת חברת הנוער “נצר” איתה גדלה, אירוע שאף אנו היינו שותפים לו מפעם לפעם, ושם כל אותם בוגרים חזרו ונהיו כמו נערים, התרגשו ושמחו והבטיחו להיפגש עוד שנה.

לפני כשנתיים אמא עברה אירוע מוחי קשה. מאז הכל השתנה והיא עברה ל”הדרים” אך גם שם ובמצבה הקשה, אופייה הטוב והסבלני נשאר כשהיה.

אמא ציפתה לנו וכשהגענו לבקרה הביעה לנו תודה גדולה, פניה נמלאו חיוך גדול ורחב ועיניה בורקות משמחה.
אנו נזכור את אופייך הטוב והאוהב, את הנתינה ללא גבול וללא תנאי.

אנו מוקירים את פעילות בית הדרים ומודים לכל מי שסייע ותמך באמא ובמשפחה.

צביה ואבי זיו והנכדים איתמר, אמיר, אורית ואביב.
יגאל וריקי גנות והנכדים נעם ועדי.