אריה גינדין
תאריך לידה: 01/04/1915
תאריך פטירה: 01/04/1956
ארץ לידה: פולין
בת זוג: רבקה גינדין
פיסות חיים
…ממאן הלב להאמין ולהשלים כי אכן נקפדו חיי אריה בצורה כה טרגית.
אריה – החבר והידיד. הלב נרתע והיד רועדת כאשר היא מעלה פרשיות מחייו.
למעלה מעשרים שנים חי בתוכנו ודבק במשק בכל מאודו ונפשו.
נולד בעיירה פליסה שבמחוז וילנה. גמר בית ספר עממי אידי, עזר להוריו בחנות לעורות –
עסק בממכר וקנייה כשהוא נוסע בעגלות מרחק של 200 ק”מ לווילנה לקנות עורות.
אך עד מהרה בחל אריה במסחר וכדרך רבבות נוער עברי בפולניה מצא את דרכו ל”החלוץ”.
מכאן הדרך להגשמה להכשרה.
ב-1933 יצא להכשרה בעיר סימיאטיץ. עבד בכל עבודה, במנסרה ובחטיבת עצים. פעיל ומפעיל בקיבוץ.
ממלא תפקידים שונים. אהוב על כל חבריו.
בשנת 1935 עלה ארצה ונשלח, כיתר יוצאי גוש “תל-חי” באותו הזמן – לנען. פה עבד בפרדסי “יכין”.
הסתגל ונקלט בעבודה. עד מהרה הוטלה עליו אחריות. למד את מקצוע האריזה.
בינינו – “העלייה החדשה” – התבלט תמיד אריה כאחד מ”החבר’ה” המבצע מעשי-קונדס.
בנה את ביתו, צהל ושמח להולדת הבת הראשונה, שהיא גם הראשונה לעלייה הפולנית.
עבד בסדום תקופה מסוימת. לאחר שובו התערער מצב בריאותו ואז התחיל לעבוד בהנהלת החשבונות במשק, במשך עשר השנים האחרונות, בהפסקות של מחלה ובדיקות. בשטח זה גילה אריה את כשרונותיו ויכולתו.
הדריך חברים חדשים בעבודה, ליווה את הענפים השונים בחרדה כשהוא שמח בהישגי המשק וכואב את כשלונותיו.
המספרים לא היו יבשים לגבי דידו. משמעם: כך וכך דונמים, טונות חיטה וירקות, ליטרים חלב, מיליונים ביצים, רבבות ממטרות.
אריה היה משיא עצות ומחפש פתרונות לבעיות המשק. מעורה היה במצבנו הכספי – דבר שהוסיף סבל למכאובים הפיזיים. שמח על כל פרוטה שנשארה במשק הודות לערנותו והעמידה על המשמר.
עוזר היה לחברים וסועדם בתפקידיהם. בשעות שמכאוביו הרפו ממנו היה אריה איש שיחה.
בכל הזדמנות ניתח את המשק על גילויו, בצורה נוקבת וריאליסטית.
אריה היה איש קומונה בכל רמ”ח איבריו. בז היה ל”קטנות” שבחיים היום-יומיים. ראה את חזות הכול בתוספת מבנים משקיים, בהרחבת ענפי המשק – ויכוחים המסעירים לא במעט את חיינו.
מחפש תרופות לתיקון המצב במשק ורק לעצמו לא העלה ארוכה…
מי פילל כי בשעות דיכאון – ואלה היו לאריה רבות – לא יעמוד לו כוחו וככה יקופד פתיל חייו…
בן 41 היה במותו.
ננצור את זכרו במסכת חיינו.
