גוטמן מרים

מרים גוטמן

שם משפחה קודם: וקסלר
תאריך לידה: 03/12/1916
תאריך פטירה: 28/10/2022
ארץ לידה: מולדובה
בן זוג: אריה גוטמן

 

פיסות חיים
מרים וקסלר נולדה ב-3 בדצמבר 1916 בבנדרי שבמולדובה, בת בכורה להוריה אלקנה ורחל וקסלר, אחות גדולה לארבעת אחיה – משה, אהרון, מאיר וחוה.
בשנת 1922, בהיותה בת שש, ברחה המשפחה ממולדובה, ולאחר חצי שנה של נדודים בטורקיה הגיעו לארץ. בתחילה התגוררו במחסן של דודתה עד שבנו את ביתם בתל אביב.
סבתא למדה בבית ספר “גאולה” מול חוף הים, ואהבה ללמוד היסטוריה, גיאוגרפיה ותנ”ך.
בגיל 12 הצטרפה לתנועת הנוער העובד. בבית הספר העממי למדה עד כיתה ח’, אז נאלצה לסייע לפרנסת המשפחה עקב המצב הכלכלי הקשה ויצאה לעבוד. עבודתה הראשונה הייתה בכריכייה.
כמיהתה לקיבוץ נולדה באחד מטיולי בית הספר. בביקור בגבעת השלושה התרשמה מרים עמוקות מאופי החיים, וכבר אז גמלה בליבה ההחלטה לגור בקיבוץ ביום מן הימים.

בגיל 17, למרות חוסר שביעות הרצון של הוריה, יצאה מרים להכשרה בקיבוץ עין חרוד. היא עבדה בגן הירק, במשתלה ובכרם, השתתפה במקהלה ונסעה לטיולים ולהצגות.

לאחר שנת ההכשרה עברה מרים למושבה מגדל. שם, כך סיפרה, עבדו קשה יותר והכלכלה הייתה צנועה יותר. הם היו מרבים בטיולים וברחצה בכנרת ונסעו בעגלה לטבריה לצפות בהצגות ובסרטים.
את אריה גוטמן, בן מושב רחביה, הכירה בטיול של הנוער העובד לגליל, אהבתם ניצתה והם נישאו בקיץ 1937.
בתחילת הדרך התגורר הזוג הצעיר בקבוצת אלונים, שם חיו שמונה שנים ונולדו להם אברהם ויובל.
בהמשך עברה המשפחה הצעירה לבאר טוביה והתגוררה בצריף פח. מרים טיפלה בילדים ובעבודות הבית ובנוסף קנתה מכונת תפירה ישנה ועסקה בתיקון בגדים.
בקיץ 1945 הם קנו משק בכפר ורבורג ועברו להתגורר בו. המשפחה התרחבה, ונולדה עפרה.
אלו היו שנים עמוסות וסוערות, אריה עסק בשמירות ובעזרה למעפילים, ועל כתפיה של מרים היו שלושה ילדים קטנים ועבודות המשק.
לאחר מלחמת יום העצמאות קיבלו מרים ואריה שטחי קרקע לעיבוד זמני. בכל בוקר היו יוצאים לקטיף עגבניות וניהלו משק עצמאי. בשנת 1950 נולדה ניצה – בת הזקונים.

בספטמבר 1954 הצטרפו לקיבוץ נען. מרים עבדה בעבודות שונות – בלול, בגן ירק, בטיפול בילדים, במפעל הממטרות, ואת שעות הפנאי הקדישה לתחביביה – ריקוע נחושת, קרמיקה, ספרות והתעמלות.

אריה ומרים היו נשואים 69 שנים, וחיו בשמחה בביתם הצנוע והחם בשכונת שקמה.
סבא אריה נפטר בשנת 2006 בהיותו בן 89.

מרים עבדה שנים רבות בבית שקמה, בכריכת ספרים ובעטיפתם עבור הספרייה, היא המשיכה לתקן בגדים לכל המשפחה ולסרוג שמיכות לתינוקות עד גיל 105.
היא גידלה משפחה לתפארת, שבט אוהב ומלוכד; ארבעה ילדים, שישה-עשר נכדים וארבעים ושלושה נינים.

סבתא,
אפית ובישלת לנו במטבחך הצנוע עוגות תפוחים, עוגיות, חביתיות, גלידה, ועוגות יום הולדת לכל הנכדים והנינים.
בכל יום שישי אירחת בביתך את כל המשפחה, והיית מעורבת בחיים של כל אחת ואחד.
כל הנכדים והנינים גדלו בבית של סבא אריה וסבתא מרים. כולנו מכירים את הבובות הסרוגות ואת הספרים הישנים, את עבודות הריקוע ועבודות העץ. כל תינוק ותינוקת זכו לבובה ולשמיכה מעשה ידייך המוכשרות.
דאגת לכולם, התעניינת, שאלת וידעת הכול – איפה כל אחד גר, במה הוא עובד, בן כמה הוא, איפה הוא משרת בצבא, איפה הוא מטייל בחו”ל ומה הוא לומד באוניברסיטה.

סבתא שלנו,
היית אי של שקט, פליאה, חוכמת חיים, נחת רוח, אופטימיות וחיוביות. אי נדיר של ראיית הטוב, סקרנות, יצירתיות, ואוכל טעים.
מודים לך על שנים של נתינה, של עצות טובות ושל אהבה,
ועל איחוד המשפחה מכל קצוות הארץ.

זכינו בך,
אוהבים, מעריכים ומתגעגעים,
המשפחה

כניסת חברים
דילוג לתוכן