ברגשטיין אילנה

אילנה ברגשטיין

תאריך לידה: 15/03/1946
תאריך פטירה: 03/09/1958
ארץ לידה: ישראל

פיסות חיים
(מתוך עלון נען שיצא בשבעה למותן של אילנה ברגשטיין ועדה אוטיקר)

על קברותיהן הרכים…
יום פרא, יום אכזר, גורל בלתי נתפס הלם אותנו אמש. צירוף מקרים איום גזל מאתנו בחטף את עדה ואילנה – בנות השתים-עשרה, ניצנים מלבלבים שעמדו לפני פריחתם.

אין כח עתה לדבר ולהספיד אותן, אין עוד הדעת סובלת מכה זו.
עליזות נפש היו וצמאות חיים. בתום גלימת ילדותן כבר התבלטה האישיות המתגבשת, האישה העתידה להיות. העולם עמד פתוח לפניהן והן כמעט היו כבר מוכנות לקראתו.

בהינף אחד שכולנו. הן נקרעו מזרועות הורים אוהבים, ממעגל אח ואחיות. נתייתמה מאד חברת הילדים אשר בה צמחו וגדלו מילדותן הרכה ולה נתנו כל אחת מהן את סגולותיה.

אין נחמה. יש אולי רק כוח אחד שמסוגל לגשר מעבר לקברים האלה – הוא כוח האמונה בחיים אשר מאפשר לנו לחיות במסגרת הזאת ובארץ הזאת עם כל גורליותה הנפתלת.
יעמוד לנו הכוח הזה. אהבת המשק תעטוף את התלים האלה, כפי שהיא צוררת בזיכרון חי את כל היקרים הטמונים באדמה הזאת.
פרץ

* * *

חלפו שבעה ימים והתדהמה גדולה משהיתה ואולי אף יותר. ככל שאתה מתרחק מהרגע בו קיבלת את ההלם גוברת הפלצות בחושבך על האסון. האמנם. איכה נעקרו היקרות ואינן?

הלוך הלכו שתי ילדות, שטופות אור שמש רך של בין הערביים, דרכו בבטחה על אדמת ביתן.
ודאי היו עליזות, פטפטו וצחקו בדרכן – וכהרף עין נאלמו דום… כהרף עין נגוזו מארץ החיים.
ולמחרת – נטמנו למנוחת-עולמים באדמה זאת, שגידלה אותן לחיים אשר הבטיחו כה רבות.

עטוף הבית הקיבוצי באבלו. אם גם שוטפים תהליכי החיים הלאה, אט גם יוצאים חברים לעבוד וילדים ללמוד, ותינוקות מצהילים פניהם לעולם הבלתי-מוכר – לא חזרנו לסדר היום. כמעט ולא עוזבת אותך המחשבה והזיכרון לשכול ששכולנו ושותפותך באבלם של ההורים השכולים ובני המשפחה.

מילות תנחומים להורים? דל הניב לבטאן. נהיה זהירים בשגרתיות. אין כבית הקיבוצי השותף לחבר ביגונו, אך אין להתיימר כי שותפות זו הינה תמורה לאבדה האישית המשפחתית.
יודעים חברינו פנינה וטוביה, לוטקה וישראל וילדיהם כי לבנו אִתם, כי חרדתנו אִתם, כי בכל מאודנו אנו רוצים שיעמוד להם הכוח והעוז לשאת את השכול ולהמשיך לטוות את המסכת למען ילדיהם, למענם ולמען הבית שקודש להם בברית דמים.