בליט מרים

מרים בליט

תאריך לידה: 01/05/1913
תאריך פטירה: 28/11/1983
ארץ לידה: פולין
בן זוג: אריה בליט

פיסות חיים
מרים נולדה במאי 1913 בעיירה קטנה בפולין, שם עברו עליה שנות ילדותה.
המשפחה קשת יום. האב נפטר בילדותה, ועל האם מוטלת פרנסת המשפחה.
כנערה מצטרפת מרים לתנועת “החלוץ הצעיר” ועולה בשנת 1935 ארצה ומצטרפת לנען.

דמותה של מרים כמו עולה לעינינו כשהיא תמיד כמו הולכת לקראת – חרוצה, ישרה ואחראית, ומסורה ללא גבול.

בשנת 1937 נישאת מרים לאריה ומקימה בית בנען. כאן נולדים נירה וצפריר.

עם מותו של אריה ב-1946, מתייתמת המשפחה ומרים נותרת בחודשי הריונה האחרונים, אך לידתה של אריאלה, חודשיים לאחר מכן, מחזקת את מרים והמשפחה והחיים החדשים הללו כמו ממשיכים את אלה שתמו.

מרים כאם ידעה להעניק לילדיה את ההרגשה שכל אחד הוא היחיד והמיוחד בשבילה.
חשוב היה לה לתת לכל השלושה את ההרגשה של אם המעניקה את כל שיש לה, באהבה.
עומסת את חייה וחיי משפחתה לבדה, ואף על פי כן לא מוותרת על פעילות ותפקידי ריכוז בעבודה.

מרים מקבלת על עצמה תפקידים במשק ופעילה בוועדות שונות.
תמיד מעריכה ומלאת תודה על כל שניתן לה ושמחה בכל מתנה ואירוע שהעניק המשק.
שנים רבות עבדה בלול והיתה מסורה לעבודה זו ללא גבול.

כשקשתה עליה העבודה בלול עברה מרים לעבוד במפעל, בו עבדה עד שגברה עליה מחלתה הקשה.

בשנים האחרונות התאמצה מרים ללמוד אנגלית, כדי שתהיה לה האפשרות לכתוב ולדבר עם נכדיה – ילדיו של צפריר. נכדיה כולם נקשרו אליה והיא סבתא טובה וחמה לכולם.
מבינה ומקבלת וטורחת – והכול בשקט, בסבלנות והכול כמובן מאליו.

למרות הנטל המשפחתי העסיקה מרים את עצמה בכל שנותיה, וכל שלב בחייה ידעה למלא בתכנים המיוחדים לו, כשהיא מקבלת בהשלמה את חייה ובונה אותם כמיטב כוחה וכשרונה – עם ערנות ומעורבות בנעשה במשק ובקיאות בנעשה בארץ ובעולם, כשהיא מגבשת ומחווה דעות משלה.

*

שבעים שנה חייתה מרים – ילדות, נערות ובגרות – והחיים לא חייכו לה.
צריכה היתה להיאבק כדי לעשותם כאלה כמו שחייתה אותם, בכבוד, באהבה ובאמונה.
גם שנתה האחרונה כמו סגרה מעגל, ושוב מרים נאבקת, והפעם – במחלתה הקשה, והסבל גדול משאת…

נזכרנה פעילה, נמרצת, צנועה ודורשת מעט לעצמה ונכונה לתת ככל שתידרש.
כזו מרים – אחת מאותם שעשו את נען בית, בשתי ידיהם, ובחלומם…

*

בשעת הסערה / נאמר לך, אמא / כי אנחנו, בלבבנו פנימה / יודעים ששקט לך עכשיו וטוב…
בשעת הכאב / יודעים אנו, אמא, כי בעוד הזמן יזרום קדימה, הזכרונות ילכו איתנו לאחור…
בשעת האהבה / נזכור ביחד, אמא / את חיינו היפים זה מימים ימימה / חייך השזורים חוט אור…
בשעה יחידה זו / שהיא כולך שלך, אמא / אנחנו בזעקה ובדממה / את זכרונך לעד ננצור….

אריאלה

* * *

ביום השלושים

לאמי…

ראיתי את הקיץ מפנה מקומו לסתיו, וידעתי:
נסגר מעגל חייך.
ראיתי את שעון הזמן אוזל לאט והתייסרתי,
מול מבט עינייך.
ראיתי איך את משלימה עם גורלך
ורציתי וניסיתי לחייך למענך.

נשארתי עם מילים, קרעי תמונות,
עם אמונה ואהבה.
נשארתי עם עוצמת הזכרונות,
עם הביטחה והתקוה.
נשארתי חזקה ואמיצה וממשיכה דרכך,
נשארתי עם נופים אשר נושאים דמותך…

אריאלה

* * *

אמא…
• חודש חלף מאז שהלכת מאיתנו
• כולנו ידענו לאן מובילה אותך מחלתך, וגם את ידעת…
• אמרת לי כי אינך פוחדת למות, אך צר לך להיפרד מאיתנו. גם לנו, אמא, צר להיפרד ממך…
• השנים שחיינו יחד טובות היו, נעימות, מספקות. היית אם טובה. נתת לכל אחד מילדייך
את ההרגשה שהוא משהו מיוחד עבורך.
• נתת לנו אהבה רבה בזמן מצומצם, כיוון שהיית מסורה למקצועך ולעבודתך ואף פעילה
היית בתחום החברתי בקיבוץ זה, שהיה לך לבית.
• אהבתך, אמא, ומסירותך, תלווה אותנו כל חיינו.
וכזו נזכרך…

נירה

* * *
מרים – חברתי – לא ידעה חיים קלים מָהם. עמסה את החיים בכל כובדם ובתוך כך חושלה.
כוחה של מרים בחיי היום-יום שלה. חרוצה, אחראית, ברוכת ידיים.
שקטה אך בעלת תוקף. ידעה לעמוד על דעתה כאשר היה צורך. אדם שידע לתת מעצמו הרבה
ולבקש מעט, אך כאשר המעט לא ניתן לה – כאבה וזכרה.
ידעה סבל, אך גם זכתה לאושר כאשר הילדים גדלו, בגרו ובנו את ביתם הם.
*
את מרים פגשתי לראשונה בהיותי בהכשרה. היא היתה בדרך לכיבוש פלוגה חדשה.
והנה, בבואי לנען, לפני חמישים שנה, פגשתיה שוב. ומאז – ביחד צעדנו בשבילי נען, בשבילי החיים…
גם במחלתה האיומה ידעה מרים לעמוד בכבוד. לא הכבידה, לא איבדה את צלם האדם.
*
אחד אחד הם הולכים ומסתלקים, ובחומה ששמה נען איזו לבנה זעה…

נזכור אותך מרים, כשם שחיית – שקטה, נבונה…

שרה שניידר