ארדלי משה

משה ארדלי

תאריך לידה: 23/09/1905
תאריך פטירה: 23/09/1984
ארץ לידה: הונגריה
בת זוג: לינדה ארדלי

פיסות חיים
משה ארדלי נפטר לאחר מחלה קשה.
היום, בין סופו של קיץ ותחילתו של סתיו – זה יום הולדתו של משה ויום מותו…

משה נולד היום לפני 79 שנים, ב-23.9.1905 בהונגריה. בית הוריו נטוי בתרבות ההונגרית, אותה ספג משה בשנותיו הראשונות, בבית ובבית הספר. בגיל 17, “דרך געגועים” – כפי שכתב משה מאוחר יותר, הוא גילה את הציונות.
ב-1923 נושא משה אישה ונולדת בתו. לאחר שנים מעטות נפרדת המשפחה, ומשה אשר עזב את הונגריה, עושה מאמצי שכנוע גדולים כדי להביא את גרושתו ובתו לעלייה ארצה. המאמצים היו לשווא ובתו ואמה ניספו באושוויץ.

שנות המלחמה עברו על משה כחייל בצרפת, עד כניעתה. דרך מחנה עבודה וזרם הפליטים הוא מגיע לאיטליה, ובדרך לא דרך לרומא, כשהוא משרת במפקדה הצרפתית בתפקידי מתורגמן. בזכות כישוריו והאינטואיציה המיוחדת שלו ניצל לא פעם ממוות.

משה נהג לומר כי “נולד בשנית” ביום בו עבר לאיטליה. כה עזה היתה אהבתו לארץ זו. עם השחרור הוא מקבל הזמנה לכתוב מילון איטלקי עברי, וזו תחילתה של תקופה חדשה בה כותב משה ספרים שונים ללימוד השפות האיטלקית והעברית. שנים רבות היה המילון העברי – איטלקי שלו היחיד הקיים.

ב-1946 יוצא משה כמדריך בסמינר למורים ופוגש את לינדה – תלמידה צעירה. במלאות שנה להיכרותם הוא נושא אותה לאישה. ב-1948, בוונציה, נולדת רותי ושנתיים אחריה תמר. למשה יש שוב משפחה…
ב-1952 עולה המשפחה כולה ארצה ועושה את נען כביתה.

אדם מיוחד היה משה, מיוחד בהופעתו, ויוצא דופן בנוהגיו. אדם שהוא עולם מלא ועולה על גדותיו. אוצר של ידע ודעות. רגישות מופלאה, כשרון נדיר לשפות, תהייה ושאלה על דרכו של עולם, מלווה בהשקפת עולם טעונה ומבוססת. לא קל היה למשה בנען. לא תמיד ידענו לקבלו, והמיוחד שבו נראה לנו מוזר. שנון וחד היה באבחנתו, בהומור שאפיין אותו. פתוח ומחפש קשר, ובעל רצון עז לעזור לאדם בשעותיו הקשות. וכל העת נראה כמו מטעין את עצמו בעוד ועוד ידע, סופג ללא גבול, ועד עומקם של דברים בתחומים שלרבים מאיתנו הם חידה.

אך גדולה ומופלאה היתה אהבתו למשפחה. חרדתו לבנותיו כמו ינקה מעברו ומזיכרונותיו על בתו שנספתה. אם אין גבול לאהבת אב לבנותיו זו היתה האהבה, שהתעצמה וגדלה עם שנותיו והקרינה מחומה על נכדותיו ונכדיו הרבים.
יד ביד הלך משה עם לינדה. ימים קשים וימים טובים. קשר מיוחד היה ביניהם – זר לא יבין.

בין אוהביו היה משה בימיו האחרונים, מוקף חום, אהבה ודאגה, ובזרועותיה של לינדה נפטר…

בין קיץ לסתיו תמו חייו – ועשירים, יפים וקשים היו…

יהי זכרו ברוך!