אנוך שמעון

שמעון אנוך

תאריך לידה: 17/03/1907
תאריך פטירה: 27/03/1994
ארץ לידה: גרמניה
בת זוג: רינה אנוך

פיסות חיים
שמעון נולד בשנת 1907 בעיר דרמשטט (באזור אסן) למשפחה יהודית ענייה מפולין שהיגרה לגרמניה, בדרכה לאמריקה, אבל השתקעה בגרמניה.

המשפחה היתה דתית מסורתית, נוסח מזרח-אירופה. שמעון היה אחד משנים-עשר בנות ובנים שגדלו אמנם במצוקה כלכלית אבל קיבלו השכלה גרמנית-תיכונית או מקצועית, תוך שמירת קשר להווי היהודי המסורתי של הבית שברבות השנים תרמו לביסוס הקיום הכלכלי שלו.

במשך הזמן מצטרפים כל האחים והאחיות, בהתאם לגילם, לתנועות הנוער הציוניות שהחלו לצמוח בגרמניה, ומאז שנות ה-30 עזבו בני המשפחה את גרמניה – חלקם לארצות אירופה ורובם עלו לארץ-ישראל.
גם הורי שמעון הספיקו לעלות לארץ בעוד מועד, בעלות היטלר לשלטון.

שמעון היה בתחילה חבר בתנועת “בלאו-וייס” (תכלת-לבן), שלאחר זמן התאחדה עם הסתדרות “קדימה” ונודעה כתנועת “ברית הבונים” החלוצית, המכשירה חבריה לעלייה לארץ, בהכשרה בודדת, כפרית, וכן בקבוצות הכשרה עירונית ובתי “החלוץ”.
מסלול הכשרה כזה עשה שמעון במשך השנים 1928 עד 1931, מתוך פעילות והדרכה בנוער וב”החלוץ”.

בשנת 1931 עלה שמעון לארץ, עם הגל של “העלייה החמישית”. זמן-מה היה עם חבריו בגבעת ברנר.
אחר כך נשלח עם קבוצת עולים לקבוצת “החוגים” שבמעין עין-חרוד. אולם עד מהרה נשלחו לנענה, עם החלטת הקיבוץ המאוחד ליצור ריכוז לעלייה גרמנית בה.

נענה של אז היתה בת שנה ראשונה לעלייתה על הקרקע ושמעון אנוך היה מראשוני העלייה הגרמנית, שהגיעה גלים גלים משך כל שנות ה-30. קליטתה של העלייה מגרמניה נתקלה בקשיים רבים.
חלקם בגלל תנאי-העבודה, רמת-החיים והמגורים, וקצתם בגלל הפער התרבותי, שוני הצרכים וקשיי השפה.
הפגישה עם בני הנוער-העובד ועם העלייה החלוצית מפולין היתה רצופה במשברים, ושמעון, שהיה אדם בוגר ואיש-אחריות מטבעו, מילא תפקיד מרכזי של מבטא, מגן ותומך בתקופה הראשונה של חבלי ההתמזגות הקשים.

שמעון עצמו עבר גם הוא כאן את כל דרך החתחתים של הסתגלות לעבודה הפיזית – החל מעבודה במושבה, ברחובות, בעבודות הפרדסים, בחפירת בארות ובעבודות בנין, וכמובן ב”יכין”.
וכך גם במגורים – מאוהל אל הצריף ואחר כך לבניינים הראשונים.

בבית, במשק של אז, למד עבודה בטרקטור ועבד עמו בעבודות חוץ – בעזה, באזור רוחמה.
בנען הגדלה מהר נשא שמעון בתפקידים רבים: סידור עבודה, מזכיר, ויותר מאוחר כמזכיר חוץ וגזבר.
כן היה פעיל בחברה וחבר בוועדות שונות.

בשנת 1934 נשא שמעון לאישה את רינה לבית להמן, אף היא ילידת העיר דרמשטט שבגרמניה, בת למשפחה עשירה ומושרשת, ובשנות ה-40 הראשונות נולדה להם יעל – בת יחידה להם.

עוד בשנת 1936 נקרא שמעון על ידי הקיבוץ המאוחד לצאת לשליחות לצ’כוסלובקיה, שהיתה שליחות הצלה של השעה האחרונה לחלוצים וחברות נוער, בהיכבש חבל הסודטים על ידי הגרמנים.
שליחות זו נסתיימה ביולי 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בשלהי 1947, לאחר המלחמה והשואה באירופה, שוב גויס שמעון לשליחות לגרמניה, אל שארית הפליטה.
מרכזו היה במינכן, והוא עסק במימון וארגון שיירות העולים אל החופים של העלייה הבלתי-ליגלית, עלייה ב’.
בשליחות רבת-פעלים זו עסק במשך שנתיים, עד שלהי 1949.

הקיבוץ המאוחד לא הניח לשמעון שנים רבות של עבודה ופעילות בנען, ובשנת 1951 הוא גויס למחלקת התעשייה בוועדת המשק הקיבוצית, ובחלקו נפלה הזכות להקים את “ארגון הקניות” של הקיבוץ שנקרא אחר כך “משקי הקיבוץ המאוחד”, בו עבד עד 1974.

בשנים לאחר מכן, ב-1976, ניהל שמעון את “המחסן המשותף של כל התנועות הקיבוציות” – להספקת בדים, ביגוד וכד’.

לאורך כל השנים היה שמעון פעיל ומפעיל בכל “ארגוני עולי גרמניה” וכינוסי התנועות החלוציות בארץ ופרסומיהם.

שמעון הלך לעולמו בליל סדר הפסח, לאחר שנים של חולי והתקפי לב חוזרים. ער עד רגעיו האחרונים.

יהי זכרו ברוך!