אנוך ישראל (איזי)

ישראל (איזי) אנוך

תאריך לידה: 15/11/1905
תאריך פטירה: 24/01/1947
ארץ לידה: גרמניה
בת זוג: רות אנוך

פיסות חיים
איזי נולד בגרמניה בעיר דרמשטדט.
מנערותו היה איזי חבר בתנועת נוער ציונית – דרך “תכלת לבן” ל”הבונים”.
ישרה ועקבית הובילה הדרך לארץ ישראל ולקיבוץ.
לנען הגיע עם קבוצת חברים וחברות מגרמניה בחודש אפריל 1934 ומאז חי את חייו במשק הקיבוצי הנבנה.

כאן נשא לאשה את רות, כאן נולדו שלושת ילדיו: יובל, ידין וענת ז”ל.
כאן חי הוא את לבטי הסתגלותו לארץ, לנוף, לעבודה ולאקלים.
ידוע חולי היה וחבלי מעבר קשים נכונו לו. מחלתו השפיעה על חייו הפרטיים והחברתיים והיא שקבעה את מקומו בעבודה שאינה קשורה בעמל כפיים – בהנהלת החשבונות, כאקונום וכעובד “תנובה” ברחובות – תוך ניצול כשרונותיו המסחריים ותוך מסירות, דייקנות ואחריות.

כאיש שידע מנסיון חייו את קשיי מלחמת הקיום עוד בגולה ואת ההיאבקות על החיים בארץ, ידע איזי לתת לחבר עצה על יסוד נסיון חייו הוא.
כאוהב מוסיקה ידע לנגן בכינור, ובשעות של חסד ניגן לפני ילדיו. כמה קרן אז איזי אהבה ועדנה!
כך גם נתן איזי את חלקו במסיבות חג הקבוצה כשהוא שותף בנגינה לתזמורת המקומית.
לא היתה אף מסיבה חגיגית בבתי הילדים שבה לא ישתתף איזי כמשתתף פעיל הנותן חלקו בנגינה.

מי מהחברים לא זוכר את הופעותיו כשחקן חופשי. באותם הערבים העליזים בחדר האוכל, כשהיה מציג את ה”שוויק” שלו לתנועות צחוק אדירות… אמנם גילויים אלו היו בשנים האחרונות בודדים, אולם בעבר היה זה מקובל לראותו עליז ומעורר סביבו צחוק וצהלה במסיבות.

כזה היה איזי. איש רציני בעבודה אולם עליז נפש אשר הגורל המר לו בחייו קבע לו חולי ללא מרפא. משום כך רבים ראוהו לא באורו האמיתי.
משום כך לא רבים ידעו את איזי בכל הגילויים היפים והאנושיים אשר בהם חונן.

*

עם חתימת העלון הגיעה הידיעה אשר הלב לכאורה חיכה לה, אולם בכל זאת לא השלים…
ימים ולילות של סיוטי מכאובים עברו על איזי בתקופה האחרונה וכולנו, וגם הוא, ידענו את האמת המרה אשר אין מנוס ממנה.

ביום רביעי, כשהורע מצבו, תבע שיעבירוהו לבית החולים. תבע זאת בגלל המשפחה אשר רצה למנוע ממנה את עינויי שעותיו האחרונות. הוא נפרד מילדיו ומחבריו בהרגשה ודאית, וכך ביטא זאת, כי גורל הוא ואין תקווה יותר לשוב לביתו.

איזי אנוך, מראשוני העליה מגרמניה, בעל יצרי חיים וצמאון לדלות מן החיים את הטוב שבהם.
זכורים לרבים בינינו אותם הערבים בחדר האוכל הישן, עם ראשיתה של העליה מגרמניה.
כמה עליזות חיים והומור טוב שפעו אז מכל ישותו של איזי.

ודווקא הוא, הקשור כל כך אל טעמם של החיים, אל פירורי הצחוק והעליזות, דווקא הוא ידע שעות של דווי ושל חולי. סבל רבות מהתקפות כליות וגם נותח בכליותיו, עם כל זאת ידע להשרות סביבו רוח טובה.

למרות מחלתו ידע איזי להתאים את עצמו לתפקידים שונים ולעבודות שונות ושיקע בזה את מיטב המסירות של איש הקבוצה. זכורה עוד לכולנו התקופה בה עבד כאקונום, ובימים הקשים של אז ידע לתת את כולו, בהתלהבות האופיינית לו, ידע לשלב את נסיון חייו וראייתו הבהירה, ולעודד לא אחת חבר וחברה בשעות חיים קשות.

שכולנו. משפחת נען כולה ומשפחתו הענפה בארץ, אבלים ללא נוחם.
ואם יש ניחומים, רק בבניית ביתו של איזי וילדיו כממשיכי הבנין.

יהי זכרו ברוך!