אביטל אברהם

אברהם אביטל

שם משפחה קודם: טבול
תאריך לידה: 17/10/1912
תאריך פטירה: 19/02/2008
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: חמדה אביטל

פיסות חיים
קיץ 1932. בחור בן 19 עוזב את משפחתו מוכרת הדלות בטבריה ובעצת מדריכו ב”נוער העובד” מחליט להצטרף לקבוצת “הנוער העובד” שזה לא מכבר הקימה את נענה – ראשון לקיבוצי הנוער העובד.

שנתיים קודם היה פעיל בסניף “הנוער העובד” בטבריה – ללמד נערים שעבדו ביום לפרנסת משפחתם, ובחלוקת והפצת עיתון “במעלה” (עיתון “הנוער העובד”).

ביום קיץ חם הגיע לסניף “הנוער העובד” בתל אביב כשהוא נושא על שכמו ארגז עץ (“בוקסה” של תפוחי זהב) ובה ספרים, שהיוו את הבסיס להקמת הספריה בנענה. למחרת , לקראת ערב, יצא לנענה במשאית האספקה השבועית.

את הלילה הראשון העביר במיטתו של מי שהיה באותו הלילה בתורנות שמירה, וכבר למחרת בבוקר סודר לעבודה בפרדס.

אבא אברהם נולד ב-ו’ תשרי תרע”ג (1912) לאביו – אשר (מסעוד) טבול, בן טבריה, ולאמו – בידה מבית אמסלם. שניהם מעולי טוניס שעלו לארץ ישראל במאה ה-19.

את אמנו חמדה, שהגיעה לנענה כשנה אחריו, חלוצה ראשונה מקהילת יהודי דמשק, ראה הביישן, כשהיא עסוקה בכביסה ומסלסלת לעצמה בגעגועים שירים בערבית שזכרה מבית אבא. יופיה של הנערה שבה אותו, האהבה פרחה ולא רפתה עד ליומה האחרון.

אבא עבד בכל העבודות והמלאכות: חפירת בארות מים, השקיית פרדסים בטוריה, אופה, פלח, מורה לעברית ומדריך בחברות הנוער שהגיעו לארץ אחרי שואת יהדות אירופה, מחסנאי המסגריה ולעת בינה ועצה פועל במחלקת ההרכבה של מפעל ההשקיה.

איש הגות ושירה – מיהודה הלוי דרך ביאליק וטשרניחובסקי, מדקלם פרקים שלמים מהתנ”ך, אוסף כפייתי של כל פיסת נייר כתובה ועיתונים, צייר לעת מצוא ומעריץ אמנות הרנסנס והאימפרסיוניזם.

זקן במלוא מובנו היפה והנאצל ושבע ימים נפטר אבא אברהם ולו ששה-עשר נינים לאחד-עשר נכדיו.

נוח על משכבך לצד אמנו – אהובתך.

הבנים, כלותיך, נכדיך, נכדותיך, ניניך, נינותיך – ים של אהבה