פאולה כץ
תאריך לידה: 22/07/1915
תאריך פטירה: 06/03/2000
ארץ לידה: גרמניה
בן זוג: אריה סוקלסקי
פיסות חיים
פאולה נולדה בשנת 1915 בקאסל, גרמניה, להוריה יוסף ונטליה, אחות לפרץ ז”ל והדס.
היתה בת למשפחה מסורתית שומרת שבת ומצוות. כשהייתה בת שתים-עשרה חזרה כל המשפחה לדנציג.
בגיל שבע-עשרה נסעה לליטא לתשעה חודשים כדי לעבור הכשרה לחיי קיבוץ בארץ ישראל.
בשנת 1933 עלתה פאולה ארצה והצטרפה לאחיה ואחותה שגרו בנען.
בשנת 1938 התחתנה פאולה עם אריה, אותו הכירה עוד בחו”ל, ונולד נדב, בנה היחיד.
בנען עבדה פאולה בעבודות שונות ומגוונות: עבודת חוץ בנמל יפו, בהר טוב, בלטרון והוראת אנגלית בבית הספר בנען.
פאולה הקימה את מכבסת החוץ עבור חיל האוויר האנגלי, בה עבדה כעשר שנים.
ב”שבת השחורה” היתה מקשרת בין האנגלים לנען כנציגת נען כלפי השלטונות הצבאיים הבריטיים, וזאת בזכות שליטתה בשפה האנגלית.
בשנת 1952 יצאה לעבוד בחנות הספרים והצעצועים של הקיבוץ המאוחד, ועבדה שם כעשר שנים. כשחזרה לנען קיבלה על עצמה לרכז את ועדת בריאות וכן עבדה בגזברות בית ובחלוקת העיתונים לחברים.
שקדנותה ומסירותה לעבודה ליוו את חייה עד יומה האחרון.
אהבה מיוחדת היתה לפאולה לבעלי חיים, ובסוף ימיה קיבלה כלבה – “שלי” – אותה אהבה והיא גרמה לה אושר ושמחה רבה.
פאולה זכתה למשפחה חמה ואוהבת – נדב, נילי, ארבעה נכדים וארבעה נינים.
התברכה בחברות נאמנות להן היתה מסורה מאוד.
סבתא, הולכת את מעמנו, אך לעולם תישארי בלבנו.
אוהבים אותך – בני המשפחה
* * *
דברים על קברה
פאולה הלכה לעולמה בשיבה טובה, והאדמה הזו, אדמת נען, מקבלת אותה אליה ומחבקת אותה באהבה ובחום כי הברית הכרותה ביניהן ארוכה ורבה, שהרי פאולה שייכת לאותו דור מופלא של חלוצים שהיתה בהם רוח גדולה לעשות יש מאין, לעשות היסטוריה, לבנות, ללחום ולהיבנות.
פאולה ונען שייכים זה לזה מראשית שנות השלושים של המאה הקודמת שבהן נולדה נען כיצירה חלוצית של בוגרי הנוער העובד שאליהם הצטרפו צעירים מאירופה וביניהם שלושת האחים, ילדיהם של נטליה ויוסף כץ מדנציג – פרץ, הדס ופאולה. שלושתם קשרו את גורלם בגורל נען והיו ממייסדיה ובוניה.
…נפל בגורלה של פאולה לחיות את חייה במאה שהיא אולי מן המיוחדות והמופלאות בתולדות האנושות בכלל ושלנו בפרט…
פאולה היתה בעלת אישיות מורכבת ורבת פנים. היו בה חלקים של נתינה, מסירות, אהבה, הכרה בחשיבות הקשר בין אנשים ודאגה לקיים קשרים ולנצור אותם. היתה זו פאולה שהקפידה לקיים ולשמור על קשרים עם קרובי משפחה בארצות רחוקות. היתה רגישה למצוקת הזולת, לצרכיהם של מתנדבים שהגיעו לכאן והיו זקוקים לתמיכה…
…בזקנתה הלכה ואיבדה את מאור עיניה, חששתי שהדבר ישבור את רוחה והיא הפתיעה בגישה האופטימית שאפיינה את ההסתגלות שלה לאבדן הכואב הזה…
..לחמה כמו לביאה על עצמאותה ועל רצונה, למרות מגבלותיה, להמשיך לגור בדירתה ולהימנע מקבלת עזרה, ורק כשנחלשה מאוד נאותה לעבוד לדיור מוגן, שם זכתה לטיפול מסור, אוהב ודואג של הצוות ובני המשפחה.
…עכשיו, במותה, מקבלת אותה וחובקת אותה בחום ובאהבה, האדמה, אדמת נען, אמא אדמה, שחובקת גם את הוריה, את אחיה ורבים מחבריה לדרך, אנשי דור המייסדים, אנשים שעשו היסטוריה.
נזכור אותה באהבה
יובב כץ