ון-זוידן משה

משה ון-זוידן

תאריך לידה: 04/09/1917
תאריך פטירה: 27/01/2005
ארץ לידה: הולנד
בת זוג: יטי ון-זוידן

פיסות חיים
סבא משה,

נולד בסוף מלחמת העולם הראשונה בקובורדן, הולנד, בתאריך 4.9.1917.
בסוף המלחמה חיה המשפחה בצמצום והמזון היה מוקצב.

בגיל חמש הלך לבית הספר עם אחותו התאומה, רוזה, ואת לימודיו סיים בגיל 17.5.

בשנת 1935 לא התקבל לצבא בשל ראייה לקויה. משה מצא את פרנסתו בעבודה בדואר בתור פקיד.

בשנת 1940 פלש הצבא הגרמני להולנד. הנאצים גזרו על היהודים ומנעו עבודתם גם במשרדי הממשלה.

בסוף שנת 1940 התקבל לעבודה בבית חולים לחולי רוח שם עבד עם אחותו התאומה רוזה עד 1943.

בעת שהחולים נלקחו לאושוויץ נמלט משה ומצא מסתור עם אחותו בחווה הסמוכה לבית החולים. במסתור זה שהה כשנתיים וחצי עד תום המלחמה.
בתקופת המלחמה התנהלו קרבות קשים סמוך לחווה בו הוסתרו הוא, אחותו ועוד ארבעה יהודים.
קרבות אלו נמשכו כיומיים ובסופם נסוגו בעלות הברית, לאכזבת כולם. נסיגתם אילצה את הקבוצה לשהות במסתור עוד כמעט כשנה עד השחרור המיוחל.

למשפחה אשר הסתירה אותו הוקיר תודה ואתה שמר על קשר עד ימיו האחרונים.
משה יזם ונטע עץ על שם המשפחה שהסתירה אותו ביער “יד ושם” והוסיף את שמם כחסידי אומות העולם.

בתום המלחמה הצטרף להכשרה לקראת עלייתו לארץ ישראל, שם למד עברית והוכשר לעבודה במטעים נשירים. הכשרתו זו הפכה לעיסוקו במשך הרבה שנים באדמת נען.

בסוף שנת 1947 נשא את יטי ויחד עלו ארצה בעלייה בלתי-ליגלית. לאחר התלבטויות באשר לקביעת מקומם מצאו את נען כביתם.

בשנת 1949 נולדה ורדית וב-1951 רונית.

ביתם של יטי ומשה אירח, אימץ והיה בית חם לאורחים ומבקרים רבים לאורך כל שנות חייהם.
החלום האישי, כפי שביטא זאת באוזני נכדיו באחת מעבודות “השורשים” שעשו, הוא – שישראל תהיה חופשייה ושישרור בה השלום והשוויון.

בצער רב נפרדנו ממך, אבא/סבא משה, אדם אהוב ומיוחד.
הגעת לגיל שיבה יפה ונהנית מחייך בקיבוץ שהיה בשבילך יותר מאידיאולוגיה.

לסבא שתי בנות, שישה נכדים ושני נינים. אלו היו בשבילך כל עולמך.

אוהבים אותך ונתגעגע אליך מאוד, כפי שכינית עצמך: “סבא משה (הקטן)”.

מכל המשפחה