עמוס ברסלבסקי
תאריך לידה: 11/07/1940
תאריך פטירה: 08/09/1961
– נפל בעת מילוי תפקידו –
פיסות חיים
באדמת קיבוץ נען נטמנה גופתו הצעירה של אחינו עמוסיק, אך רוחו העליזה ורבת הביטחון חיה ולא תמוש מזיכרוננו.
עליז מטבעו, תנועותיו רבות המרץ והשאיפה לחיות, לא עזבוהו עד צאת נשמתו הזכה והטהורה.
קשה לנו להשלים עם האבידה ללא עת של עמוסיק – והוא רק בן עשרים ואחת.
בתחילה, כששמענו על מחלתו, לא יכולנו להאמין כי זה קיים באמת. ייתכן ואלו תעתועים –
חשבנו. וגם בביקורנו האחרון אצלו בבית החולים, כשמצאנו אותו במצב של תרדמה –
הגשנו לו זר פרחים. נשקנו אותו על מצחו ואיחלנו לו שינה מתוקה והחלמה מהירה.
אך עמוסיק יקירנו את שנתו העמוקה לא הפסיק… קשה היתה המחלה, וקשה היתה הפרידה מהחיים.
ברגעיו האחרונים והקשים ביותר ניסה להתרומם ולקום, לראות את נעילת “המכבייה”…
כזה היה עמוס.
זוכרים אנו את אחינו הקטנטן, האדמוני, בעל הבלורית המסולסלת, נמשים זעירים על אפו החמוד, ועיניו העירניות והמלאות חדוות-חיים כשהוא מובל לגן הילדים.
יותר מאוחר, עם פרוץ המאורעות ומלחמת השחרור, וכתוצאה מפעולות האיבה, נהרס ביתנו בו רקמנו את עתידנו, ואז עמוסיק הועבר לפנימיית הילדים “עלומים” בכפר-סבא.
קשה היתה ההסתגלות למקום החדש, אך גם על זאת התגבר ותפס מקום בולט בחברת הילדים.
לנען הגיע עמוס, הנער המתבגר, יחד עם אביו – אבינו, יצחק, והוא אז נער תוסס מלא חיים.
יחד עם כל ביקור אצל אחיו ואחיותיו ניסה וגם הצליח להדביק אותנו ברשמיו העמוקים מהווי הקבוצה.
והנה, בתחילת דרכו רבת הסיכויים, נפסק פתיל חייו והוא נלקח מאיתנו, ופניו פני מלאך זך וטהור…
את זכרו ואת פעליו לא נשכח. נוח, אחינו היקר, על משכבך בשלום…