בן שלמה (סולומון) אלי

אלי בן שלמה (סולומון)

תאריך לידה: 26/11/1913
תאריך פטירה: 15/05/1968
ארץ לידה: גרמניה
בת זוג: חנה סולומון

פיסות חיים
שנה לפטירתו

חלפה שנה מיום פטירתו של אלי, כאשר מאות חברי הישוב הזה ליווהו בדרכו האחרונה וכיבדו את זכרו על יד הקבר.

אין ספק שאלי בילדותו לא תיאר לעצמו תהפוכות גורל כגון אלה שפקדו אותו.
הוא נולד בברלין, בירת גרמניה – הכרך הגדול עם עושרו ותרבותו, עם דלותו וניוונו.
דווקא בדלות זו ראה אלי אור עולם – והחמיר אתו גורלו.
חיי משפחת הוריו היו מעורערים והוא גדל בבית יתומים יהודי, כמעט בלי קשר עם בית הוריו.
מאוחר יותר גדלו בבית הוריו עוד שני אחים.

בבית היתומים סיים אלי את כיתות בית הספר העממי, ועם סיומו יצא ללמוד מקצועי.
קיבל אותו בעל מספרה, נוצרי דווקא, כשוליה. אצל איש זה ומשפחתו הנוצרית מצא אלי לראשונה בית חם ולב פתוח. הם התייחסו אליו כאל בן, אך עם עלות היטלר בגרמניה נבצר מבעל המספרה להעסיק את אלי – כי יהודי הוא – והוא פוטר. רק אחרי שנות המלחמה נוצר שוב הקשר בין אלי למיטיבו זה.

שורשיו היהודיים של אלי היו דלים ביותר. הוא לא היה חבר בשום תנועת נוער יהודית – לא מתבוללת ולא ציונית. מישהו מחבריו הציע לו לנסוע לפלסטינה – ארץ שהיתה זרה לו והוא לא חש מאומה כלפיה.

הוא עלה ארצה, התחיל לעבוד והגיע לעובדי הגדר בצפון. שם עשה הכרה עם חברי קיבוצים והחליט להצטרף לנען.
החלטה זו הביאה לעלייתו האישית של אלי. הוא היה מסור לעבודה ולמד להבין את רעיון הקיבוץ ותורת בניין הארץ.
ייסד משפחה והתערה בחיי החברה.

בשנים שהיה בריא לקח חלק בעבודות הבטחון ובחיי התרבות.
אולם יכולת זו צמחה כאן, והנער הערירי והרחוק נהפך לאיש מגשים מתוך הכרה.
הוא היה זה שדאג להביא את שני אחיו ארצה וראה חובה לעצמו להביא גם את אביו.

שנות מחלתו הארוכות צמצמו את כושר עבודתו.
הוא השתדל להתמיד בכל מה שהיה עוד אפשרי לו.

כאשר נפרד מאיתנו לפני הניתוח האחרון – היה מרוגז כי הוא יודע שזוהי פרידה ממש.
לפני הניתוח עשה אלי מאמצים רבים להבריא ולחזור לאיתנו, אך כוחותיו לא הספיקו לו…