סולצ’נסקי יקותיאל (קושי)

יקותיאל (קושי) סולצ’נסקי

תאריך לידה: 16/11/1914
תאריך פטירה: 13/05/1948
ארץ לידה: בלארוס
בת זוג: מלכה סולצ’נסקי

– נפל במלחמת העצמאות –

פיסות חיים
קושי נולד בעיר נובוגרודיק בנובמבר 1914.
בן למשפחה עובדת, רבת ילדים. התייתם בעודו ילד, מאז משך בעול המשפחה ועזר לאביו בעבודתו, עד שהחליט שעתידו בעלייה לארץ-ישראל.

הוא יצא להכשרה ועבר את כל מדוריה. היה נע ונד מהכשרה אחת לשנייה, עד שהגיע לקיבוץ אוגוסטוב.
שנים רבות נשאר בהכשרה כיוון שלא היו לו אמצעים כספיים להוצאות העלייה, אך סוף סוף זכה קושי לסרטיפיקט.

לנען הגיע קושי עם קבוצה שלמה. בשביל רבים היתה ההסתגלות לעבודה וכניסה למקצוע בעיה לא קלה, אבל קושי נכנס ישר למקצועו בנגריה, ובכניסתו נשא מיד בעול, ומסירותו היתה למעלה מהרגיל בימים ההם.

כעבור מספר שנים החליט להחליף את מקצועו בנהגות, ולשם כך יצא מחוץ לקיבוץ לזמן קצר.
בחוזרו לנען בנה לו את משפחתו ופינתו. ושוב נתפס להתלבטויות קשות עם הקיבוץ ויצא מתוכו, אך חש לעזרתו בזמן שנען הוקפה על ידי הצבא הבריטי ב”שבת השחורה” ורוב החברים נלקחו אל מאחורי גדרי התיל.

לאחר שהייה של מספר שבועות בנען הרגיש שפה מקומו והחליט לחזור.
כאן התחיל לבנות מחדש את ביתו והרגיש עצמו מאושר בחברת משפחתו, שגדלה בינתיים – רעייתו מלכה, וילדיו – שלומית, דני ודוד.

בימי מלחמת השחרור גויס קושי לגוש-עציון והשתתף בהגנתו והיה בין הקרבנות הרבים שנפלו שם בקרבות העקובים מדם, ביום בו נכנעו לאויב.

נפל ב-13 במאי 1948 – ד’ אייר תש”ח.

* * *

“וישבע יוסף את בני-ישראל לאמור – פקד אלוהים אתכם והעלתם את עצמותיי מזה”

למלכה – הרעיה, האם והחברה
ארונות גיבורי כפר עציון הובאו לקבורה בישראל…
אומרים: אין חיי נצח. אין מאמינים בהישארות הנפש.
אם כך הדבר – מדוע יקר לנו כל כך הקבר?
או אולי יש כאן מן הצמאון לנצח והציפייה הסמויים בעומק לבנו…
אמנם בשכלנו אנו מכירים כי לגוף נטול-הנשמה באשר הוא – יש רק גורל אחד –
התפרקות צורתו האנושית והתמזגות עם כוחות אדמה פוריים, ובכל זאת, כל אחד רוצה לנוח, בבוא יומו, בביתו…
*
גיבורי כפר עציון שבו לאמם מכורתם – וביניהם קושי. לפני עיני רוחי ניצב קושי חי, שופע שמחה ולבביות, מרץ ומסירות ללא גבול. קושי הישר והנאמן הגן על מולדתו, ישראל, על ביתו נען ועל משפחתו. כשהמולדת שדודה אין בית ואין קן משפחה.
קושי ניצב לעינינו כגיבור חי ואמיץ בשדה-קרב ובחיי עמל. ועל ידו – צעד, צעד, ובעידוד – הלכת את מלכה, הרעיה, החברה והאם לילדיו.
*
בטקס הקבורה הטראגי והמזעזע לא נפלת על הארון בקולות ובצעקות. דומם התייחדת עם קושי ולבך פועם אתו, ועינייך רואות אותו חי.
קושי היה אתך, הוא ריחף סביבך, עודד אותך, וברוחך נשענת עליו.
קראתי פעם כי קבר הגיבור הוא בלב אוהביו. אם כך הדבר הוא, קברו של קושי אינו בין המתים אלא בלב חי וחם שלך, מלכה, של ילדיכם ובלב ביתנו נען.

כסניה