ברקאי אורי

אורי ברקאי

תאריך לידה: 30/10/1950
תאריך פטירה: 09/10/1973
ארץ לידה: ישראל

– נפל במלחמת יום הכיפורים –

פיסות חיים
“…ראיתי אותם שם במרחקים, מוארים באלומות הארטילריה הכבדה, סחופים בסופות הקטיושות, תחת מטר הטילים הצולפים ללא רחם. עם מהומה ללא חת בלב. מעטים מול רבים.
אלוהיי, מה רבו צרי הקמים עליי. תמיד מעטים מול רבים. עתים אחד, יחיד, מול רבים…”
(יריב בן אהרון)

* * *

בן לאלטקה ואברהם ברקאי.
נולד ב-31 באוקטובר 1950. נתקבל עם בני מחזורו לחברות במשק ב-29.7.69.
התגייס לשירות סדיר בצה”ל ב-29.10.69 ושירת בחיל השריון. סיים את שירותו ב-26.10.72.

עם שחרורו הצטרף לצוות העובדים בעג”ש ובפרדס והיה בין המסורים והיעילים בכל שנתבע ממנו.
עם פרוץ המלחמה היה בין הראשונים שהוזעקו לנשק. שירת בחטיבת השריון 600 גדוד 410.
נפל ב-9.10.73 בקרב קשה ואכזרי בצידה המזרחי של התעלה.

בן 23 היה בנופלו.

* * *

מלחמה זו הוסיפה לשכול ולאבל על בנינו הנופלים את מועקת הנעדרים.
ימים ארוכים חיינו בין תקווה לייאוש לגבי גורלו של אורי.
רק עם שובם של שבויי מצרים באו העדויות – ואיתם הידיעה המחרידה על נפילתו של אורי בקרב שריון כאשר הטנק שלו נפגע פגיעה ישירה.

ביגון עמוק ובגאווה נזכור אותו תמיד.

* * *

אורה’לה,
אנחנו החברים, בני הכיתה, עומדים ותוהים.
יודעים: לא נראה עוד, לא נחוש –
ויודעים: עוד ניפגש, עוד נבלה בנבכי הזכרונות.
ויודעים: אין ערך לכתוב שהיית חבוב,
אבל היית כזה!

אתה היית ילד יותר מנפשך
אתה היית ילד.
היית פשוט אדם,
אהבת!
ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך:
אנחנו ראינו אותו!
חבל שלא אמרנו לך זאת קודם.
ואולי אפשר שלא יכולנו לומר.
אנחנו אנשים פשוטים ומקמצים במחמאות.

כן, לא נצחק עוד לשמע ההלצות
לא נסב כולנו – ואורי עמנו.