עומר ברנד
תאריך לידה: 12/10/1986
תאריך פטירה: 28/04/2005
ארץ לידה: ישראל
– נפל בעת מילוי תפקידו –
פיסות חיים
עומר,
מעמד זה הוא האחרון שבו כל כיתת “תות” נמצאת בשלמותה, ולכן גם המקום האחרון לומר לך כמה מילים:
תופים, קוקו, טוסטוס, רפת, צחוקים, שטויות, חיוך, ביישנות, חוש הומור, “דיקסי”, חברים, בנות, לישון…
ואלה הן רק מספר דוגמאות לדברים הקטנים שמזכירים לנו אותך.
אמנם כל אחד במקום אחר, אבל לכל אחד מאיתנו זיכרונות משותפים, זיכרונות שלך…
זיכרונות שמהיום כבר לא יהיו אותו דבר.
אנחנו רוצים לנצל מעמד זה שבו אנחנו כל כך קרובים אליך ואתה שומע היטב:
לא שוכחים!
לא שוכחים את הצחוקים, הריבים, את הצניעות, את החיוך הביישן מכל מחמאה שנזרקת לכיוונך, את הנוסטלגיה, הג’אז… כי זה בעצם כל מה שנשאר לנו – לא לשכוח.
תודה שהיית, עדיין, ותמיד תישאר חלק מחיינו –
אוהבים, מוקירים ולעולם זוכרים – כיתת “תות”
אפריל 2005
* * *
אין מילים בכלל לתאר את זה כרגע… את מה שעובר בראש, בלב, ואת כל הכאב הזה בגוף.
אנחנו יושבים וחושבים על זה ולא מצליחים להבין איך ברגע אחד כל הקלישאות נהפכות נכונות….
אני מקווה שעוד מעט הסרט הזה ייגמר ואתה תקפוץ הנה, כמו איזה ילד מפגר ותזזיתי, ונראה שהכול נגמר.
עומר, מיהרת להצמיח כנפיים, לא ברור למה, ועדיין יש את התמונה שלך, יושב מחוץ לרפת, עם סיגריה וקפה, במגפיים המכוערות האלה, ובונה לך תאוריות על החיים.
פתאום קולטים שהלילה הוא כבר לא אותו לילה (יש סכנה ממשית שלא יחסר נייר טואלט בגנים), והיום הרבה יותר אפור ואתה בטח צוחק רק מלראות את ההפקה הזאת ש”הרימו” לך פה…
עומר, אי אפשר כרגע לתאר בכלל איך היית, כי מבחינתנו אתה עדיין כאן.
מפחיד ללכת לישון כדי לקום בבוקר ולגלות שזה עדיין נכון, ואתה לא חוזר…
עומר, זכינו. זכינו להכיר אדם נפלא, מצחיק, “ישנון” מצד אחד, וחם ואוהב מצד שני.
מוזר לדבר עליך בלשון עבר…
אנחנו אוהבים אותך מאוד וכבר מתגעגעים.
אוהבים ומתגעגעים – בני כיתתך האמיתית “פטל”