רוחמה בן יעקב
תאריך לידה: 05/08/1914
תאריך פטירה: 19/04/2010
פיסות חיים
רוחמה נולדה בוילנה ב-5.8.1914 כבת הצעירה במשפחתה בת שבעת הילדים.
אביה היה רב מלומד ידוע ומכובד מאד בוילנה, כך שהיא גדלה בבית דתי.
בתור נערה הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” ובגיל חמש-עשרה, ב-1.9.1929, עלתה לישראל לקיבוץ תל עמל (ניר דוד). הוריה עלו גם כן לארץ, ואביה הרב היה לאחד ממקימי ומעמודי התווך של תנועת “הפועל המזרחי” בארץ, מורה ומנהל בית ספר.
רוחמה למדה להיות גננת בסמינר “צעירות מזרחי”, וכשסיימה את לימודיה החלה לעבוד כגננת בתל אביב.
בתל אביב הכירה את ישה והם נישאו. לזוג נולדו שלושה ילדים – אבי, נתנה ועודד.
לימים הם התגרשו ורוחמה עברה לגור בקיבוץ נען, קרוב למשפחת אחותו של ישה – שינקה ובעלה משה קליין.
החיים לא היטיבו איתה והיא חלתה במניה דיפרסיה. מחלה זו שיבשה את חייה לחלוטין שכן כל כולה עליות וירידות חדות במצב הנפשי והבריאותי. כך במשך שנים היא נכנסה ויצאה מבתי חולים.
מאחר ובאותם ימים הידע בתחום הטיפול הנפשי לא היה רב, לא שיפר הדבר את מצבה ואולי אף הזיק.
מטבעה הייתה רוחמה אישה פעלתנית וחרוצה ביותר, כך שבכל תקופות הביניים, בין האשפוזים, עבדה קשה במטבח, במפעל ובמחסן הבגדים.
בעשרים השנים האחרונות היתה מאושפזת ב”בית הדר” ופה המקום לציין את גדולתו.
הטיפול המסור, החום, האהבה והדאגה, עשו את שנות זקנתה קלות יותר ועל כך אנחנו, ילדיה, מודים לנען ולצוות “בית הדר”.
לרוחמה שמונה נכדים, ארבע נינות והחמישית בדרך.
יהי זכרה ברוך!
אבי, נתנה ועודד