בית כנסת דרכי נועם

טעימות לשבת – פרשת תצווה

זמני השבת:
יום שישי:
הדלקת נרות 17:23
מנחה וערבית: 17:25
יום שבת:
שחרית: 07:45
מנחה: 17:30  צאת השבת 18:22

זמני פורים
מוצאי שבת 11.3.17
18.30 תפילת ערבית
18.45 קריאת המגילה

פורים שמח
ביום ראשון 12.3.17
16.30 תפילת מנחה, קריאת המגילה וסעודת פורים

שבת זכור
השבת היא שבת מיוחדת בכך שמוציאים שני ספרי תורה לקרוא בהם. בסר הראשון יקראו את פרשת השבוע – פרשת תצוה ובספר השני יקראו את פרשת עמלק – סיופור מלחמת עמלק עם עם ישראל כאשר בני ישראל יצאו ממצרים. קריאה זו של פרשת עמלק תמיד נקראת בשבת שלפני פורים. מעניין לציין שהגימטרייה של המילה עמלק היא 240 וגם הגימטרייה של המילה ספק היא 240! דבר זה מלמד אותנו דבר חשוב מאוד.
כל אחד עושה מעשים טובים, אך לפעמין לפני שאנו ניגשים לעשות מעשה טוב אז נכנס לנו ספק קטן ללב ואומר לנו שאולי לא כדאי לעשות את המעשה הזה. או אולי נעשה את המעשה הטוב אחר כך או כל טענה אחרת שתגרום לנו להסס האם לבצע את המעשה הטוב.יש לדעת שכל ספק שגורם לנו לאי עשיה חיובית מקורו בעמלק!

ארבעת המצוות של חג הפורים ומשמעותם

מקרא מגילה: את מגילת אסתר יש לקרוא (או לשמוע ממי שקורא אותה) מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף. את הקריאה שומעים פעמים – בליל הפורים וביומו. יש להקפיד לשמוע כל מילה ולא להחמיץ אפילו אחת. כדאי להכין מראש אביזר חשוב – רעשן! בכל פעם שמזכירים את שמו של המן (בתוספת תואר כלשהו) – מרעישים ו"מכים" את המן. בעת העתיקה היו רעשנים, שתוך כדי הכאה, היה נמחק שמו של המן שנחקק עליהם. הרעיון המרכזי של קריאת המגילה הוא: לא לקרוא אותה "למפרע", כסיפור שהתרחש אי-פעם – אלא כאירוע אותו הננו חווים מחדש, ומהוה מורה-דרך לחיינו כיום.

משלוח מנות: את משלוחי המנות שולחים ביום, לאחר קריאת המגילה. יש לשלוח לכל הפחות משלוח אחד, המכיל שני מיני מאכל. הסיבה העיקרית למצווה, היא כדי שלכל אחד יהיה את צורכי הסעודה. מצווה זו, מדגישה את אחדות עם ישראל.

מתנות לאביונים: לפי הרמב"ם זו המצווה החשובה ביותר, בה צריך להרבות בפורים יותר מכל! לכל הפחות יש לתת מתנה אחת (מטבע) לשני עניים. אולם, שמה של המצווה מעיד כי יש לתת זאת בכבוד, בתור מתנה, ולא רק כמעשה חסד לעני. על חג הפורים נאמר: "כל הפושט יד – נותנים לו". הוראה זו כולל משמעות עמוקה יותר, בקשר לבקשת הגאולה: כל יהודי יכול לפשוט את ידו ולבקש מה': אנא, הבא את הגאולה עכשיו!

משתה ושמחה: בחג הפסח אנו מציינים– חירות; בחג השבועות – את קבלת התורה; בחנוכה – את האור; ואילו ימי הפורים – מוגדרים לכל לראש כ"ימי משתה ושמחה". זו אינה מצווה ספציפית, אלא המהות של היום כולו: שמחה. מהחג הזה אנו שואבים שמחה לכל השנה. חכמינו הפליגו בחובת השמחה ביום זה, וקבעו כי על האדם להתבסם כל כך, עד שלא ידע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי". המשפט התמוה לכאורה, מכיל רעיון עמוק: יהודי מבחין בין רע לטוב לא רק מתוך שכל ומודעות, אלא גם "עד דלא ידע" – מתוך ערפול חושים, כשאינו מסוגל לבחון דברים מבחינה הגיונית – קיים אצלו אינסטינקט של הנשמה: ברוך מרדכי, ארור המן.

ביום חמישי האחרון – התקיים בבית הכנסת מנין לתפילת מנחה וערבית לכבוד תענית אסתר. בתפילת מנחה הוצאנו ספר תורה וקראנו את הקריאה לתענית ציבור. ישר כח לכל המתפללים שהגיעו!

שבת שלום ומבורך ממתפללי בית הכנסת והרב ירון חרפק