בית כנסת דרכי נועם

טעימות לשבת – פרשת נוח 13.10.2018

לצאת מן התיבה

כמה שעות לפני המבול. ה' מצווה את נח: כנס לתיבה.

ימי המבול עוברים על נח בתיבה. ונח מחכה לציווי לצאת מהתיבה. חולפת כמעט שנה והציווי סוף סוף מגיע: "ויאמר ה' לנח צא אתה ואשתך ובניך ונשי בניך איתך". עולם חדש מתחיל, עולם מפויס, טהור. 3 שבועות לפני הרגע המאושר הזה. נח שולח את העורב "לראות הקלו המים". העורב חוזר. 'אין מצב', העולם עדיין מוצף. נח מחכה שבוע ושולח הפעם את היונה. היונה חוזרת, לא מצאה מנח לכף רגלה. שבוע נוסף חולף ונח שולח שנית את היונה. היא חוזרת עם עלה זית בפיה, אין אפשרות עדיין לחיים בחוץ. שבוע נוסף חולף ונח לא מתייאש, הוא שולח את היונה בפעם השלישית. הפעם היא הולכת לבלי שוב. נח מבין, שהנה הנה מגיע העידן הטהור החדש של העולם שאחרי המבול. בכל מקרה, הוא עדיין לא יוצא. הוא נכנס בציווי ה' לתיבה והוא רשאי לצאת ממנה רק בציווי ה'.

משהו פה אם כך לא ברור. אם הוא יכול לצאת מהתיבה רק בציווי ה', אז למה כל המאמץ הזה של השליחויות? שב וחכה בשקט עד שתתבקש לצאת! במאמץ שנח עשה הוא בטא את רצונו העז לצאת מהתיבה. הוא לא ממתין בחיבוק ידים, הוא עושה משהו בשביל זה, העיקר כבר לצאת. אנחנו עברנו גם מבול- הבלבול הגדול של עולם של טוב ורע מעורבים, של רע ששולט על הטוב, במילה אחת- גלות. אנחנו, כמו נח, מחכים להודעה אלוקית "צאו מהגלות!", עולם טהור וחדש ומאיר מחכה לכם- עולם של משיח. יהיה מי שיגיד: אלוקים רוצה להביא משיח? אוקי, אנחנו יושבים ומחכים, כשיבוא – יבוא. בשביל מה הרעש? ויש מי שאומר: מה אנחנו עושים כדי להביא אותו רגע אחד קודם?… עוד מילה טובה של אמונה לעצמך פנימה. "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח" עם שיר חזק בלב. עוד חיוך ויד מושטת לשני. עוד מטבע לנצרך. עוד שיעור תורה. עוד תפילה. נח רצה לצאת, אז הגיע לו הרגע. אם רק נרצה משיח- לא תהיה זו אגדה.

מהו קידוש לבנה?

קידוש לבנה או ברכת הלבנה היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי. הברכה נאמרת בחוץ, תחת כיפת השמיים, כאשר ניתן לראות את הירח ברקיע. אנו מודים לבורא העולם על מחזור הירח ועל כך שהוא מחדש את אורו מדי חודש. מקור הברכה הוא מן התלמוד, שם גם מוסברת החשיבות הרבה המיוחסת לברכה זו: "כל המברך על החודש בזמנו, כאילו מקבל פני השכינה. תנא דבי רבי ישמעאל (בבית מדרשו של רבי ישמעאל למדו כי) אלמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חודש וחודש דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד(=לפיכך אומרים את ברכת החודש בעמידה). כשהגיעו לירח…שאלה מעניינת התעוררה כאשר האדם הראשון צעד על הירח. בטקסט הברכה נאמר "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך". האם העובדה שהאדם הצליח להגיע אל הירח אומרת כי ברכה זו לא מדוייקת, חלילה? עבור אלו שהנחיתה על הירח עוררה ספיקות באמונה, ניתן להסביר בפשטות: הברכה לא אומרת שאי-אפשר להגיע לירח, אלא שבעת אמירת הברכה האדם העומד על כדור הארץ לא יכול לגעת בירח. מה שכן, תתעורר שאלה הלכתית האם אסטרונאוט הנמצא על הירח יכול לומר קטע זה מן הברכה… קידוש לבנה כסגולה לביאת המשיח: אחד המוטיבים החוזרים על עצמם בברכת הלבנה היא האיזכור של דוד המלך, והעובדה ששמשם של ישראל עוד ישוב ויזרח. בהתאם לכך הרבי מליובאוויטש הציע להוסיף זהירות והידור בקיום המצווה כסגולה לזירוז הגאול. מתי: ברכת הלבנה נאמרת על חידוש הירח, ולפיכך אומרים אותה בחציו הראשון של החודש העברי, כאשר הירח נולד ואט-אט מתמלא. ניתן לומר אותה מאז לאחר שחלפו שלושה ימים מ'מולד' הירח; ועל-פי הקבלה אומרים אותה לאחר שבעה ימים2 . מצווה מן המובחר לערוך קידוש לבנה במוצאי שבת, מבושמים ולבושים בבגדים נאים.