בית כנסת דרכי נועם

טעימות לשבת – פרשת משפטים

זמני השבת:
יום שישי:
הדלקת נרות 17:12
מנחה וערבית: 17:15
יום שבת:
שחרית: 07:45
מנחה: 17:15  צאת השבת 18:12

חודש אדר
אנו נמצאים בסוף חודש שבט, ובתפילת השבת אנו מברכים את החודש הנכנס, אדר. חכמינו זכרונם לברכה אומרים, "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ומכיוון ששבת מברכים אדר מברכת את חודש אדר, חייבת השמחה להתחיל לחדור בנו כבר מעתה, משבת זו ואילך. ברגע שברכנו את חודש אדר הרי זה כאילו כבר נכנסנו למצב הרוח של אדר, שהוא שמחה. "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אינו רק הצהרה עובדתית – שאנשים, אכן, שמחים יותר כאשר נכנס חודש אדר – אלא גם ציווי. כאשר אדר נכנס אנו מחויבים להרבות בשמחה, אפילו אם אין אנו במצב רוח כל-כך שמח. חייבים לנסות ליצור מצב רוח שמח, בגלל שאנו בחודש אדר. כאשר ה' רואה שאנו מתנהגים כראוי, הוא מגיב עם שפע טובה וברכה. כאשר יהודי מלא שמחה, מעורר הדבר את שמחת ה' בנו. חודש טוב!

מדוע התפוח נפל למטה?
סר אייזק ניוטון (25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים ביותר בכל הזמנים. האגדה מספרת שעל ניוטון נחה ההשראה לנסח את תאוריית הכבידה העולמית שלו מנפילת תפוח ארצה. כותב בן זמנו של ניוטון, ויליאם סטיוקלי, תיאר בספרו "זיכרונות של חייו של אייזק ניוטון" שיחה עם ניוטון בקנינגסטון ב-15 באפריל 1726. לפי השיחה, "רעיון הכבידה הגיע למוחו של ניוטון כאשר תפוח נפל מן העץ ארצה, והוא נפל למצב רוח מהורהר. מדוע התפוח נופל תמיד במאונך לקרקע, חשב לעצמו. מדוע הוא לא הולך הצדה או למעלה, אלא נמשך בקביעות למרכז כדור הארץ".

בערב שבת פרשת משפטים בשנת תשנ"ב (1992) התאספו ראשי המדינות של רוסיה וארצות הברית והחליטו על עידן חדש ביחסים העולמיים: ביטול מצב כוננות המלחמה ששרר מאז מלחמת העולם השניה ("המלחמה הקרה"), צמצום הנשק, התקדמות לקראת שלום, שיתוף פעולה ועזרה הדדית לטובת האנושות כולה. צמצום יצור כלי נשק והפניית תקציב נשק לשיפור כלכלת העולם, זה בעצם הגשמה עדכנית של נבואה מוכרת מהתנ"ך. ישעיהו סיפר לנו על זה כבר די מזמן: "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".  מדוע רוב שנות האנושות העולם היה שרוי במלחמות ודווקא בשנים האחרונות המגמה משנה כיוון לשלום וביטול המלחמות? הרי שלום זה דבר שכולם מרוויחים ממנו והיה ראוי שבדיוק שכמו שהתפוח נופל מהעץ למטה כך אומות העולם היו אמורות לרדוף לשלום לאורך כל ההיסטוריה. אך רק בשנים האחרונות כמו בהחלטה הנ"ל רואים שזה הולך יותר לכיוון של שלום עולמי.את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בפרשת השבוע "משפטים". השם "משפטים" מייצג את סוג המצוות המובן בשכל אנושי. לדוגמא: לא לתת מתנת שוחד, לדון עני כעשיר, אחריות על פקדון שניתן בידך וכו' – לכאורה, מי צריך עבור זה ציווי והתגלות אלוקיים? הרי השכל של כל אדם מחייב אותן! מדוע התורה מצווה ציוויים שהם מובנים מאליהם?    התשובה לכך היא שאמנם השכל האנושי מחייב את קיום ה"משפטים", ואני יכול להבין לבד שלקיים מצוות הגיוניות כמו "משפטים" זה דבר מובן מאליו. אבל עובדה זו עצמה שהשכל האנושי נוטה מצד טבעו להבין שצריך לקיים "משפטים" – זה בגלל שכך כתוב בתורה. ובגלל שכתוב בתורה שצריך לקיים משפטים אזי השכל האנושי מבין כאילו מאילו שזה הדבר הכי הגיוני וטבעי לעשות אך הסיבה שהשכל חושב כך היא בגלל שזה כתוב בתורה.                ובנוגע לעניינינו: "וכתתו חרבותם לאיתים" זה מצב הגיוני ממש, לא? הרי גם כשמדינה מנצחת במלחמה היא מפסידה: בחיי אדם, בהוצאות השיקום הרפואי והכלכלי, הון תועפות שבוזבזו על הוצאות ותוצאות המלחמה. בקיצור, לנצח זה גם להפסיד בגדול. אז אם שלום זה כל כך הגיוני לטובת כל הצדדים, למה עד עתה זה לא "נכנס בראש" של אומות העולם? למה עד עתה, לאורך כל ההיסטוריה, היה איום מלחמה תמידי בעולם, ורק פתאום בעידן שלנו מעצמות מחליטות להפסיק את האיום הנורא במלחמת עולם שלישית? התשובה היא מפתיעה, עמוקה ומקשרת רוחניות וגשמיות: העידן שלנו הוא זמן שיא של ביאת משיח. מזה נובע, שכבר עתה אנו רואים מעין והתחלה של פעולתו של מלך המשיח בעולם. ולמשל, המפגש הזה. היות ובאותם ימים הכריזו רבנים פסק דין שנושאו "הנה זה משיח בא" – שתוכנו הוא שעל פי סימני ההלכה שכתובים בספר הרמב"ם (ספר שופטים הלכות מלכים פרק יא' הלכה ד') הרי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, לכן – מפתיע כמה שזה יהיה – מנהיגי המעצמות החליטו את ההחלטה על צמצום כלי הנשק דבר שקשור לזמן של הגאולה.

שבת שלום ומבורך ממתפללי בית הכנסת והרב ירון חרפק